חישוב והפחתת דמי מזונות: מה חשוב לדעת לפני שמבקשים לשנות את החיוב
אפשר לבקש הפחתת דמי מזונות כשחל שינוי נסיבות מהותי מאז שנקבע החיוב: ירידה יציבה בהכנסה, הרחבה קבועה של זמני השהות או שינוי בצורכי הילדים. התחושה שהסכום גבוה אינה מספיקה. צריך להראות במסמכים מה היה אז, מה השתנה ומה הסכום שמתאים למצב היום.
מה נחשב שינוי נסיבות מהותי? שינוי שהוא גדול, יציב ולא היה ידוע בעת קביעת החיוב. פסק דין או הסכם שקיבל תוקף אינם מתעדכנים בכל פעם שאחד ההורים חווה שינוי, ולכן בית המשפט משווה בין המצב שהיה בעת קביעת הסכום לבין המצב כיום.
הוא בוחן ארבעה דברים: היקף השינוי, משכו, הסיבה שבגללה קרה והשפעתו על היכולת הכלכלית ועל צורכי הילדים. שינוי שהיה צפוי ביום החתימה על ההסכם יקבל משקל אחר מאירוע חדש שאי אפשר היה להביא בחשבון.
דוגמאות שעשויות להצדיק בדיקה מחודשת: שינוי יציב ומשמעותי בהכנסות, מעבר הילדים להתגורר בעיקר אצל ההורה האחר, שינוי ממשי בזמני השהות, שינוי בצרכים רפואיים או חינוכיים, ומעבר ילד לעצמאות כלכלית חלקית. גם שינוי במקום המגורים של הילדים יכול להיכנס לתמונה.
שימו לב להבדל בין שתי טענות. "הסכום התברר כלא נוח" היא טענה שלא תעבור. "ההכנסה שלי ירדה מכך וכך לכך וכך, מתאריך פלוני, ואלה המסמכים" היא טענה שאפשר לבדוק.
ירידה בהכנסה: כמה ולכמה זמן? הירידה צריכה להיות משמעותית ומתמשכת, ולא תוצאה של בחירה לצמצם עבודה. החוק לא קובע שיעור ירידה או משך מינימלי, ובית המשפט בוחן כל מקרה לפי הנתונים שלו.
מעבר לתפקיד זמני בשכר נמוך יותר לא בהכרח יוביל להפחתה. גם הימנעות ממציאת עבודה מתאימה לא תעזור. בית המשפט עשוי לבחון את יכולת ההשתכרות ולא רק את ההכנסה ברגע הגשת התביעה. מי שפוטר ומחפש עבודה בפועל נמצא במקום אחר ממי שבחר לעבוד פחות.
הבדיקה אינה מוגבלת לשכר הנטו שבתלוש. במקרים המתאימים נבחנות גם הכנסות מעסק, נכסים מניבים, הטבות וזכויות כלכליות. עצמאים נדרשים להציג תמונה רחבה יותר, עם דוחות כספיים ושומות, ולעיתים גם מסמכי חברה.
גם הכנסת ההורה האחר רלוונטית. עלייה בהכנסה שלו אינה עילה אוטומטית להפחתה, והיא נבחנת כחלק מהתמונה הכוללת.
זמני שהות התרחבו, האם זה מספיק? לא תמיד. מה שקובע הוא ההתנהלות בפועל לאורך זמן, ולא מה שכתוב על הנייר. כשהילדים החלו לשהות באופן קבוע יותר אצל ההורה המשלם והוא נושא בחלק גדול יותר מהוצאותיהם, יש בסיס לטענה. הסכמה זמנית או תקופה קצרה של שינוי בדרך כלל אינן שקולות להסדר יציב.
בשנים האחרונות חלו שינויים בפסיקה, ובפרט בעקבות בע"מ 919/15, שחיזק את ההתייחסות ליכולת הכלכלית של שני ההורים ולחלוקת זמני השהות. פסק הדין ניתן ב-19.7.2017 בהרכב של שבעה שופטים, ונקבע בו פה אחד שבגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה. החלוקה ביניהם נקבעת לפי היכולת הכלכלית היחסית של כל אחד מהם מכל המקורות, לרבות שכר עבודה, לפי חלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובהתחשב בכל נסיבות המקרה. ההלכה נקבעה לגבי הורים יהודים, שעליהם חל הדין העברי. בגילאי 15 עד 18 החיוב חל על שני ההורים באופן שווה גם קודם, ולגבי ילדים מתחת לגיל 6 פסק הדין לא שינה את הכלל שהאב לבדו חב במזונות ההכרחיים. המשמעות אינה שבכל משמורת משותפת לא משלמים מזונות. כשיש פער משמעותי בהכנסות, כשהשהות אינה שווה, או כשאחד ההורים נושא בהוצאות הקבועות שאינן תלויות שהות, עדיין עשוי להיקבע תשלום חודשי.
בית המשפט בוחן יותר ממספר הלילות. הוא רוצה לדעת מי משלם עבור המסגרות, הביטוחים, הביגוד והציוד, ומי נושא בהוצאות רק בזמן שהילדים אצלו.
שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025. נבדוק יחד אם השינוי אצלכם עומד ברף.
מה בית המשפט בודק קודם? קודם כול את צורכי הילדים. החישוב מתחיל שם: מזון, ביגוד, נסיעות והוצאות יום-יומיות, לצד מגורים, חינוך, בריאות וצרכים מיוחדים. רק אחר כך נבחנת היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים.
לגיל הילדים יש משמעות, כי הדין החל על החיוב עשוי להשתנות בהתאם לגילם ולמסגרת המשפטית של המשפחה. בית המשפט בוחן גם היכן הילדים לנים בפועל ומי נושא בהוצאות בזמן שהם אצלו. כותרת כמו "משמורת משותפת" אינה מספיקה כשההתנהלות שונה.
ויש עוד שאלה מקדימה: האם חל שינוי בכלל. בהסכם שנחתם בין ההורים בית המשפט נוהג בזהירות, כי יש משקל לעקרון סופיות ההסכמים ולכך שהצדדים הסתמכו על ההסדר. מצד שני, מזונות ילדים נוגעים לזכויות הילדים, ולכן ניתן לבחון שינוי כשהנסיבות השתנו באופן מהותי. לכן צריך להציג את המצב ביום החתימה ואת מה שקרה אחריו.
מזונות כוללים גם רכיבים נפרדים. מדור הוא חלק מהוצאות המגורים של הילדים, והוא לא נקבע לפי חוזה שכירות או תשלום משכנתה בלבד. בודקים איזה חלק מההוצאה קשור לילדים ומהי החלוקה המתאימה בין ההורים. על הפחתת מדור אפשר לקרוא במאמר על הפחתת מדור במזונות ילדים.
הוצאות חינוך ובריאות מחולקות לעיתים בנפרד מהמזונות השוטפים. אם בהסכם שלכם כתוב רק "מחצית מהוצאות החינוך", ייתכן שהמחלוקת האמיתית אינה גובה המזונות אלא השאלה אם הניסוח כולל קייטנות, שיעורים פרטיים, אבחונים, מחשב או נסיעה לפעילות בית ספרית. לפני שמבקשים להפחית, כדאי לבדוק איזה חלק מהנטל נובע מהסכום החודשי ואיזה מהוצאות חריגות. לפעמים פירוט נכון של ההוצאות הללו פותר את מה שנראה כמו בעיה בגובה המזונות, בלי הליך שלם.
כך גם במשמורת משותפת. גם כשזמני השהות דומים, צריך להסדיר מי משלם עבור ביגוד, ציוד לבית הספר, חוגים, טיפולים וטלפונים. הסדר יכול לקבוע תשלום ישיר, חשבון משותף להוצאות הילדים או חלוקה יחסית לפי הכנסות, והבחירה תלויה ביכולת של ההורים לשתף פעולה. הסדר שאינו מגדיר את חלוקת ההוצאות יוצר פער בין חלוקת השהות לבין הנטל הכלכלי האמיתי, ופער כזה הוא לא פעם הסיבה שהסכום מרגיש לא הוגן.
אילו מסמכים מביאים? מביאים את המסמך שקבע את החיוב ואת מה שמוכיח שהמציאות השתנתה. הרשימה משתנה לפי סוג הטענה:
פסק הדין או ההסכם המקורי. בלעדיו אי אפשר להשוות בין אז להיום.
זמני שהות. לוחות שהות, תכתובות תיאום, רישומי איסוף ממסגרות והוצאות ששולמו בזמן שהילדים אצלכם.
שינוי רפואי או אישי. מסמכים על מצב רפואי, על אובדן עבודה או על צורך מיוחד של ילד.
עוד פרט שנוטים לפספס: צריך להבחין בין זמני שהות שנקבעו לבין אלה שמתקיימים. מי שמבקש הפחתה בגלל הרחבת השהות חייב להראות שהשינוי קבוע ושהוא נושא בהוצאות. ולהפך, כשזמני השהות שנקבעו אינם מתקיימים וההורה האחר נושא בפועל בחלק גדול יותר מהטיפול ומההוצאות, עשויה להתעורר עילה להגדלת מזונות. אפשר לקרוא גם על מה קורה כשהגרוש מפר את זמני השהות.
כמה זמן לוקח הליך להפחתת מזונות? מה שאפשר לומר בלי מספר הוא שההליך אינו מתחיל בהגשה. לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, מי שרוצה להגיש תביעת מזונות בין הורים, או בין הורים לילדיהם, מגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. אחריה מוזמנים הצדדים לפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, ובתקופה הזו לא מגישים את התביעה עצמה. יש חריגים, למשל כשהוגשה בקשה כזו בשנה האחרונה, ובקשה לסעד דחוף או זמני אפשר להגיש בכל עת. במקביל מחליטים לאיזו ערכאה פונים ומהו הסעד המבוקש.
התביעה עצמה צריכה להסביר מה השתנה, מתי זה קרה, איך זה משפיע על החיוב ומהו הסכום המבוקש כיום. תביעה שנבנתה מראש, עם מסמכים מסודרים, נמנעת מעיכובים מיותרים בהשלמת תשתית.
אם המצב דחוף, אפשר לבחון בקשה לסעד זמני. גם היא דורשת בסיס עובדתי ולא מספיקה בטענה כללית.
מה קורה בינתיים עם החוב? ההחלטה הקיימת ממשיכה לחייב. כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת, ממשיכים לשלם לפי פסק הדין או ההסכם. תשלום חלקי או הפסקת תשלום על דעת עצמכם עלולים להוביל להליכי גבייה ולצבירת חוב, ולפגוע בעמדה שלכם בתביעה עצמה.
זו טעות שחוזרת. אדם מרגיש שהסכום לא הוגן, מקטין אותו לבד, והחוב נצבר חודש אחרי חודש. כשמגיעים לדיון, מול הטענה המקורית עומד חוב. מי שמקטין את התשלום לבדו, בלי החלטה שיפוטית, פוגע בעצמו בהליך: בית המשפט יראה בו עושה דין לעצמו, שהחליט על דעתו להוריד את המזונות.
האם הפחתה שתאושר תחול גם על התקופה שקדמה לה? לא. ההפחתה לא חלה רטרואקטיבית.
ההמלצה שלנו היא תמיד להמשיך לשלם את דמי המזונות בלי להפחית או לעצור אותם. הפחתה או עצירה על דעת עצמכם פוגעת במי שמבקש את השינוי, כי בית המשפט לא יראה אותו בעין נקייה.
האם אפשר לבקש הפחתה גם ברבנות? אפשר לתבוע הפחתה גם ברבנות, תלוי בהליך שכבר נפתח ובמי קבע את המזונות. כשמדובר בילדים מתחת לגיל שש, הסיכוי להפחתה נמוך, ברבנות ובבית המשפט, כי האב חייב במזונות ההכרחיים לבדו.
מתי לא כדאי להגיש? כשהשינוי עדיין לא יציב. טעות נפוצה היא להגיש מיד לאחר שינוי ראשוני, לפני שאפשר לדעת אם הוא קבוע. הפחתה זמנית בשעות העבודה, מעבר מגורים שטרם הושלם או הרחבה ניסיונית של זמני השהות עשויים להשתנות שוב.
הגשה מוקדמת בלי תשתית יציבה מקשה על הוכחת התביעה. לפעמים עדיף לאסוף נתונים תקופה סבירה, להמשיך לקיים את ההחלטה הקיימת, ורק אז להעריך אם נוצר שינוי שמצדיק פנייה לערכאה.
עוד מקרה: כשהסיבה לירידה בהכנסה היא בחירה, או כשההפחתה המבוקשת מבוססת רק על תחושה. וגם כשהנתונים מראים שצורכי הילדים דווקא גדלו. אז ייתכן שהכיוון הנכון הוא בכלל הגדלת מזונות, ולא הפחתה. בשני הכיוונים נדרשת תשתית עובדתית מסודרת.
איך משפיעה ההורות המשותפת והקהילה הגאה על הבדיקה? כשיש הסכם הורות משותפת, ההסכם יכול להסדיר חלוקת הוצאות, זמני שהות, מקום מגורים, קבלת החלטות והוצאות חריגות. גם הוא נבחן לצד טובת הילד והמציאות בפועל, וכשחל שינוי בהכנסות או בהסדרי השהות ייתכן שתידרש בחינה מחדש.
במשפחה של שתי אמהות או שני אבות, לפני שבודקים מזונות צריך לדעת מי מוכר כהורה מבחינה משפטית: יש לבחון אם ניתן צו הורות, אימוץ או פסק דין אחר שמסדיר את ההורות. כשהמעמד לא הוסדר, שאלת החיוב מורכבת יותר ועשויה להיות קשורה גם להליך להכרה בהורות. קראו עוד על מזונות ילדים בהורות משותפת.
שאלות ותשובות האם אפשר להפסיק לשלם עד שיוחלט על ההפחתה? לא. אתם לא עושים דין עצמי ולא קובעים בעצמכם שהסכום כבר לא מתאים או תואם את מצבכם. התנהלות כזאת עלולה לפגוע בעמדתכם בתביעה. ההחלטה הקיימת ממשיכה לחייב, והפסקת תשלום על דעתכם עלולה להוביל להליכי גבייה ולחוב. אם המצב דחוף, אפשר לבחון בקשה לסעד זמני, אבל גם היא צריכה בסיס עובדתי.
האם ירידה זמנית בהכנסה מספיקה? בדרך כלל לא. הירידה צריכה להיות משמעותית ומתמשכת, ובית המשפט עשוי לבחון את יכולת ההשתכרות ולא רק את ההכנסה ברגע ההגשה. אם אתם בתקופה של חיפוש עבודה, שמרו תיעוד של החיפוש.
האם הרחבת זמני השהות מורידה את המזונות אוטומטית? לא. צריך להראות שההרחבה יציבה ושאתם נושאים בפועל בחלק גדול יותר מההוצאות. ההשפעה תלויה גם בהכנסות שני ההורים ובחלוקת ההוצאות הקבועות.
האם אפשר לבקש הפחתה אם החיוב נקבע בהסכם? אפשר, אבל בית המשפט נוהג בזהירות, כי להסכם יש משקל. מזונות ילדים נוגעים לזכויות הילדים, ולכן ניתן לבחון שינוי כשחל שינוי נסיבות מהותי. צריך להציג את המצב ביום החתימה ואת מה שהשתנה מאז.
האם אפשר לבקש גם להגדיל את המזונות? כן, כשצורכי הילדים גדלו באופן מהותי או כשחל שינוי משמעותי ביכולת הכלכלית של ההורים. הדרישה זהה: תשתית עובדתית. אפשר לקרוא על המצב ההפוך, שבו האם משלמת לאב, במאמר על שינוי נסיבות במשמורת.
מה ההבדל בין מחשבון מזונות לבדיקה משפטית? מחשבון כללי נותן מספר לפי נתונים שהזנתם. בית המשפט מסתכל על הכנסות, הוצאות, גיל הילדים וזמני השהות בפועל, ולכן סכום ממשפחה אחרת או ממחשבון לא מעיד על מה שייקבע אצלכם.
החיוב כבר לא משקף את המציאות? שינוי בהכנסות, בזמני השהות או בצורכי הילדים עשוי להצדיק בחינה מחדש של גובה המזונות, אבל השינוי עצמו לא מבטיח שהחיוב יופחת. לפני שפונים לבית המשפט, כדאי לבדוק את פסק הדין או ההסכם, להשוות את הנתונים ולהעריך אם יש תשתית.
במשרד אנחנו מלווים הורים בחישוב דמי מזונות, בהפחתה ובהגדלה, וגם במזונות במשמורת משותפת ובהורות משותפת. תוכלו לקרוא על ייצוג בתביעות מזונות ילדים ואישה ועל הליך הגירושין.