בקשה ליישוב סכסוך היא הצעד הראשון שהחוק מחייב לפני שמגישים תביעה בענייני גירושין, רכוש, מזונות או ילדים. אחרי ההגשה בני הזוג מוזמנים לעד ארבע פגישות ביחידת הסיוע, ובמשך 60 יום אף אחד מהם לא יכול להגיש תביעה בעניינים האלה. בקשות דחופות מותרות גם בתקופה הזו.

הרבה אנשים מגלים את ההליך הזה רק כשהם כבר בתוך הפרידה. מישהו הגיש, מגיע זימון ליחידת הסיוע, ופתאום יש מונחים חדשים: מהו"ת, עיכוב הליכים, סעד דחוף. כל המונחים האלה באים מהחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, בנוסחו אחרי התיקון של 2020.

מתי חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך?

חייבים להגיש אותה לפני כל תביעה בעניין של "סכסוך משפחתי" בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם. החוק מונה את העניינים: נישואין וגירושין, יחסי ממון בין בני זוג, מזונות ומדור של בן זוג או של ילדים, כל עניין שנוגע לילדים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (משמורת, זמני שהות, אחריות הורית), אבהות או אמהות, ומזונות של צעירים בגיל 18 עד 21. החובה חלה גם על בקשה למזונות זמניים.

יש גם מה שלא נכנס. תביעת גירושין שמוגשת בהסכמת שני הצדדים ובקשה לאישור הסכם אינן חייבות בבקשה ליישוב סכסוך. כך גם הליכים שבהם מקום המושב של צד אחד הוא מחוץ לישראל, הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, והליכים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת. מי שזקוקה לצו הגנה לא צריכה לחכות לשום פגישה.

איך מגישים את הבקשה ולאן?

מגישים אותה בטופס 1 שבתוספת לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, למזכירות הערכאה. הערכאה יכולה להיות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, והפגישות מתקיימות ביחידת הסיוע שלידה.

הטופס עצמו קצר. הוא לא כתב תביעה, ואין צורך לפרוש בו את כל הסיפור. מה שכן כדאי לעשות לפני ההגשה: לחשוב איפה אתם רוצים שהעניין יתנהל אם לא תגיעו להסכמה, כי הבקשה הזו משפיעה על מי יבחר ראשון. על כך בהמשך, ובמאמר גירושין בפתח תקווה: איפה מגישים.

מה קורה בפגישות המהו"ת?

מהו"ת הם ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום. לפי החוק הצדדים מוזמנים לארבע פגישות ביחידת הסיוע, והיחידה רשאית להסתפק בפחות. בני הזוג חייבים להגיע בעצמם. אפשר להיפגש יחד, ואפשר שהיחידה תיפגש עם כל אחד בנפרד. בחלק מהפגישות או בכולן יכול להשתתף עורך דין של היחידה, בעל חמש שנות ניסיון לפחות בדיני משפחה והכשרה ביישוב סכסוכים בהסכמה.

החוק מפרט את נושאי הפגישות: מידע משפטי על ההליכים, הסבר על הדרכים לסיים את הסכסוך בהסכמה (למשל גישור), בחינה משותפת של הצרכים ושל טובת הילדים, וקביעת הסדרים בהסכמה בין ההורים, למשל במזונות, בהחזקת הילדים ובחלוקת זמני השהות.

הפגישות האלה אינן דיון בבית משפט. אף אחד לא מכריע שם מי צודק. מה שכן שווה לזכור: יחידת הסיוע מדווחת לערכאה אם התייצבתם או לא. ואם עובד היחידה חושש לשלומו של ילד, הוא רשאי להמליץ על תסקיר של עובד סוציאלי או על מינוי אפוטרופוס לדין. לכן הגיעו, בזמן, ובטון שמתאים לחדר שיש בו אנשי מקצוע שמקשיבים.

שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

כמה זמן נמשך עיכוב ההליכים?

60 יום מיום הגשת הבקשה. כל פגישות המהו"ת צריכות להתקיים בתוך 45 יום מההגשה, ויחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה הזו פעם אחת ב-15 יום. אם היא הוארכה, עיכוב ההליכים מתארך ל-75 יום.

כמה פרטים שמשנים את החשבון בפועל:

  • בבקשה שמוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לא נספרים במניין הימים שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, הימים י"ד עד כ"ב בתשרי והימים י"ד עד כ"א בניסן.
  • בית המשפט יכול לקצר את התקופה במקרים שהתקנות מונות, למשל כשכתובת הצד השני לא ידועה או שהוא בחו"ל, כשהוגש נגדו כתב אישום בעבירת אלימות או מין, או כשאישה שוהה במקלט לנשים מוכות.
  • הוא יכול גם להאריך אותה, למשל כשהצד השני גרם לביטול פגישות או לא הגיע בחוסר תום לב, או כשצד לא יכול היה להגיע בגלל אבל או מחלה.

מה מותר להגיש בתקופת העיכוב?

מותר להגיש בקשה לסעד דחוף בעניינים שהתקנות קובעות, ובקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מהארץ. בקשה דחופה מוגשת בטופס 6, וסעד זמני כמו עיכוב יציאה או עיקול זמני מוגש בטופס 5.

לפי התקנות, העניינים הדחופים הם:

  • פעולה רפואית דחופה בילד כשההורים לא מסכימים.
  • הנפקת דרכון ויציאת ילד לחו"ל לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם, כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 יום מהגשת הבקשה.
  • סעד דחוף במזונות או בהבטחת הקשר של הילד עם כל אחד מההורים, רק במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדים.
  • בקשה של אישה ששוהה במקלט לנשים מוכות להשאיר את הילדים איתה.
  • רישום ילד למוסד לימודים, כשהבקשה מוגשת סמוך לתחילת הלימודים.
  • תביעת גירושין דחופה כשהנתבע שגר בחו"ל נמצא בישראל.

צו שניתן בתקופה הזו עומד בתוקפו חמישה חודשים, אלא אם בית המשפט קבע אחרת. והחוק קובע במפורש שבית משפט לא ייתן סעד דחוף או זמני בעניין שערכאה אחרת כבר נתנה בו סעד.

מה אסור להגיש בתקופת העיכוב?

אסור להגיש תביעה בעניין של סכסוך משפחתי לשום ערכאה. במזונות ובסדרי קשר יש הוראה נוספת בתקנות: בקשה למזונות זמניים או לסדרי קשר לא מוגשת בתקופת העיכוב, אלא כבקשה לסעד דחוף ובתנאים המחמירים שלמעלה.

מכאן גם ההמלצה המעשית: בתקופה הזו כדאי לסדר מסמכים ולהשאיר את המצב בבית כמו שהוא. אל תחתמו על הסכם שלא הבנתם עד הסוף, ותעדו תשלומים וזמני שהות כפי שהם קורים. אם אתם מתלבטים מה להביא לפגישה עם עורכת דין, הכנו רשימה במאמר פגישה ראשונה עם עורכת דין גירושין: מה מביאים.

מה קורה כשהפגישות נגמרות?

בסוף הפגישה האחרונה יחידת הסיוע ממליצה על הדרך שמתאימה לכם להמשך, למשל גישור. לכל צד יש חמישה ימים להודיע אם הוא רוצה להמשיך בהליך מוסכם.

אם הגעתם להסכמה, הערכאה יכולה לתת להסדר תוקף של פסק דין. אם רק חלק מהעניינים נסגרו, למשל זמני השהות, אפשר לבנות עליהם הסדר מפורט. על זה כתבנו במאמר איך בונים הסדרי הורות שמתאימים למשפחה לאורך זמן.

מה זה מרוץ הסמכויות, ולמה הוא קשור לבקשה?

מרוץ הסמכויות הוא המצב שבו כל אחד מבני הזוג ממהר להגיש ראשון, לערכאה שנראית לו נוחה יותר. הוא נוצר כי לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, כשתביעת גירושין מוגשת לבית הדין הרבני, יש לו שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ומזונות לילדי הזוג (מזונות הילדים נוספו בהוראת שעה מנובמבר 2025). לכן מי שמגיש ראשון משפיע על המקום שבו חלק מהעניינים יתנהלו. החוק להסדר התדיינויות לא משנה את כללי הסמכות. הוא אומר זאת במפורש: הוראותיו לא מוסיפות על סמכויות הערכאות ולא גורעות מהן.

החוק קובע סדר: כשתקופות העיכוב נגמרות בלי הסכמה, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תביעה בתוך 15 יום לכל ערכאה שיש לה סמכות. רק אם הוא לא הגיש, או הגיש רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך, הצד השני רשאי להגיש על העניינים שלא הוגשה לגביהם תביעה.

בפועל זה אומר שמי שהגיש את הבקשה מקבל את חלון הזמן הראשון לבחור ערכאה. גם דיון בסעד דחוף או זמני, וגם צו שניתן בו, לא קובעים איזו ערכאה תדון בתביעה עצמה. מי שרץ להגיש בקשה דחופה כדי "לתפוס" ערכאה, לא תופס כך כלום.

לכן ההחלטה מתי להגיש ובאיזו ערכאה לנהל את התיק כדאי שתתקבל לפני ההגשה, ולא אחרי. מידע על ניהול ההליך כולו נמצא בעמוד גירושין והסכם גירושין.

מה קורה אם הצד השני לא מגיע לפגישות?

יחידת הסיוע מדווחת לערכאה על מי שהתייצב ועל מי שלא. אם הצד השני גרם לביטול פגישות או לא הגיע בחוסר תום לב, בית המשפט רשאי להאריך את תקופת עיכוב ההליכים. מי שלא מגיע לא מקצר בכך את תקופת העיכוב, והיעדרות נרשמת בדיווח של היחידה לערכאה.

אם אתם הצד שלא יכול להגיע, למשל בגלל מחלה או אבל במשפחה, תודיעו מראש. התקנות מכירות במצבים כאלה כסיבה להארכה.

שאלות ותשובות

האם בקשה ליישוב סכסוך היא גירושין בהסכמה?

לא. היא שלב שקודם לתביעה כשאין עדיין הסכמה. תביעת גירושין שמוגשת בהסכמת שני הצדדים ובקשה לאישור הסכם אינן חייבות בבקשה ליישוב סכסוך.

כמה זמן יש להגיש תביעה אחרי שהעיכוב נגמר?

מי שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תביעה בתוך 15 יום מסיום התקופות. אם הוא לא הגיש, הצד השני רשאי להגיש לכל ערכאה שיש לה סמכות.

אפשר לבקש מזונות לילדים בזמן העיכוב?

רק כבקשה לסעד דחוף, ורק במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדים. על מזונות בכלל אפשר לקרוא בעמוד מזונות ילדים ואישה.

צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך כשיש אלימות במשפחה?

הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ולפי החוק למניעת הטרדה מאיימת לא כפופים לחוק הזה. אפשר לבקש צו הגנה מיד, בלי לחכות לפגישות.

מה אם בן או בת הזוג גרים בחו"ל?

החוק לא חל על הליך שבו מקום המושב של אחד הצדדים הוא מחוץ לישראל. אם הצד השני נמצא בחו"ל רק זמנית, בית המשפט יכול לקצר את תקופת העיכוב.

שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

נכתב על ידי עו"ד נופר זומר, עודכן ב-12.11.2026

המאמר מסביר את הדין באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בעובדות שלו; לפני שפועלים, דברו עם עורכת דין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.