גירושין בפתח תקווה עוברים בשתי ערכאות שיושבות בעיר. את הגט עצמו, אם שניכם יהודים ואזרחי ישראל או תושביה, נותן רק בית הדין הרבני, ובעיר יושב בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה. מזונות, זמני שהות ורכוש יכולים להידון גם בבית המשפט לענייני משפחה. ולפני כל תביעה, כמעט תמיד מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך.

זה נשמע פשוט, ובפועל זה המקום שבו רוב האנשים מתבלבלים. מגיעה אישה מראש העין או זוג מקריית אונו, והשאלה הראשונה היא "לאן הולכים?". התשובה תלויה במה שאתם צריכים, ולפעמים גם בשאלה מי מגיש ראשון.

מה רק בית הדין הרבני יכול לעשות?

בית הדין הרבני הוא הגוף היחיד שמוסמך לגרש זוג יהודי, אזרחי ישראל או תושביה. החוק קובע שענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, הם בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. שום בית משפט אזרחי לא יכול לתת גט.

הרבה אנשים מחפשים "פתיחת תיק גירושין ברבנות". הרבנות היא גוף אחר: היא רושמת נישואין ומנהלת את ענייני האישות שלפני החתונה. גירושין מתנהלים בבית הדין הרבני, שהוא ערכאה שיפוטית עם דיינים ותיקים.

גם אם כל השאר סגור בהסכם, ושניכם מסכימים על הדירה ועל הילדים, בסוף מגיעים לבית הדין הרבני כדי לסדר את הגט. אפשר להגיע לשם עם הסכם גירושין חתום ולבקש מבית הדין לאשר אותו.

במה דן בית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה דן בכל מה שמסביב לפרידה: מזונות, אחריות הורית וזמני שהות, חלוקת רכוש בין בני הזוג, ותביעות אזרחיות אחרות ביניכם שעילתן הסכסוך במשפחה, למשל מחלוקת על הדירה המשותפת או על חובות. לזוג יהודי הוא לא נותן גט, אבל הוא המקום שבו מתנהלים רוב המאבקים הכספיים וההוריים.

בפתח תקווה פועל בית משפט לענייני משפחה שמשרת את תושבי העיר. לאיזה בית משפט מגישים בדיוק נקבע לפי מקום המגורים, ועל זה בהמשך.

בית הדין הרבני עורך את הגירושין של יהודים לפי דין תורה. בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט אזרחי: בית משפט שלום ששר המשפטים הסמיך לדון בענייני משפחה. בחלק מהנושאים שתי הערכאות יכולות לדון. אישה יהודייה יכולה לתבוע מזונות לעצמה גם בבית הדין הרבני, ורכוש ומזונות עוברים לבית הדין הרבני אם כרכו אותם כדין לתביעת הגירושין. בעניין שנתון לסמכות מקבילה של בית דין דתי, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון כל עוד בית הדין לא דן בו. לכן השאלה איפה מגישים ראשון הופכת לשאלה אסטרטגית. על הצד הכספי של הפרידה אפשר לקרוא בעמוד עורכת דין מזונות.

למה לא מגישים מיד תביעת גירושין?

לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי מגיש קודם לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך. החוק חל גם על בית המשפט לענייני משפחה וגם על בית הדין הרבני.

אחרי הגשת הבקשה, שני בני הזוג מוזמנים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין. שם מתקיימות עד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת), כולן בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. את המועד אפשר להאריך פעם אחת ב-15 ימים. בפגישות מסבירים לכם על האפשרויות, כמו גישור או הסכם, ובודקים אם אפשר להגיע להסכמות בלי מלחמה. בסוף הפגישה האחרונה יחידת הסיוע ממליצה לכם על הליך ליישוב הסכסוך בהסכמה שמתאים לכם, כמו גישור.

בתקופה הזו ההליכים מעוכבים: לא מגישים תביעות, חוץ מבקשה לסעד דחוף. גם בזמן הזה יש לכם הגנה. אם יש חשש שהצד השני יבריח רכוש או יוציא את הילדים מהארץ, יש דרך לפנות מיד.

הבקשה ליישוב סכסוך נראית כמו טופס פשוט. אבל באיזו ערכאה מגישים אותה ומה כותבים בה יכולים להשפיע על ההמשך. לכן כדאי לעבור עליה עם עורכת דין לפני ההגשה.

אם אתם בתחילת הדרך ולא יודעים מאיפה להתחיל, אפשר לדבר בדיסקרטיות מלאה. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

איפה נמצאים בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה?

בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה נמצא ברחוב שפיגל 6 בפתח תקווה. פרטי הקשר המעודכנים מופיעים בעמוד של בית הדין באתר gov.il.

לפי הודעה באתר gov.il, בית המשפט לענייני משפחה ותעבורה במחוז מרכז נפתח ב-7.9.2025 במשכן חדש ברחוב גיסין 53 (בניין D) בפתח תקווה.

שתי הערכאות נמצאות בעיר, ולכן תושבי פתח תקווה לא צריכים לנסוע רחוק לדיונים. מי שגר בערים הסמוכות, כמו ראש העין, הוד השרון, קריית אונו, גבעת שמואל, רמת גן או בני ברק, צריך לבדוק לאיזה בית דין ולאיזה בית משפט הוא משויך. החלוקה לא תמיד עוברת לפי מה שנראה הגיוני על המפה, ולפני שמגישים בודקים את זה מול המזכירות או מול אתר בתי הדין.

לאיזה בית משפט מגישים אם אחד מכם כבר עבר דירה?

התביעה הראשונה בין בני זוג מוגשת לבית המשפט שבתחומו נמצא מקום המגורים המשותף שלכם. אם כבר אין לכם בית משותף, קובע מקום המגורים המשותף האחרון בישראל, בתנאי שאחד מכם עדיין גר שם.

נניח שגרתם יחד בפתח תקווה, ואחרי הפרידה אחד מכם עבר לגבעתיים והשני נשאר בפתח תקווה. התביעה הראשונה תוגש בדרך כלל לבית המשפט לענייני משפחה שמשרת את פתח תקווה, כי שם הייתה הכתובת המשותפת האחרונה ואחד מכם עדיין גר בה. כשהתביעה עוסקת בילד, בית המשפט רשאי להעביר את הדיון למקום אחר, למשל לעיר שבה הילד גר היום.

גם בבית הדין הרבני, בית הדין שבו יתנהל התיק נקבע לפי מקום הסמכות המקומית, ולכן בודקים גם שם לאיזה בית דין אתם שייכים.

איך פותחים תיק גירושין בבית הדין הרבני בפתח תקווה?

פותחים תיק בבית הדין הרבני בשני שלבים. קודם מגישים בקשה ליישוב סכסוך, כי לפי אתר בתי הדין הרבניים אי אפשר לפתוח תיק תביעה בלי תיק יישוב סכסוך. רק אחרי תקופת העיכוב, אם לא הגעתם להסכמה, מגישים את תביעת הגירושין עצמה.

ההגשה אפשרית באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או במזכירות בית הדין. מצרפים צילום של תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה, ומשלמים אגרה. יש אפשרות לבקש דחייה או פטור מהאגרה, ואת הפרטים נותנת המזכירות.

אם הגעתם להסכמות ויש לכם הסכם גירושין חתום, הדרך קצרה יותר: מגישים יחד בקשה לגירושין ולאישור ההסכם בבית הדין הרבני, ובית הדין מזמין אתכם לדיון. אם תבקשו, סידור הגט יכול להיקבע בסמוך למועד הדיון. אם אין הסכמה, מדובר בהליך שיכול להימשך, ושם הניסוח של כתב התביעה מתחיל לשחק תפקיד. על הליך הגירושין המלא, בהסכם או בתביעה, אפשר לקרוא בעמוד עורכת דין גירושין והסכם גירושין.

מה זה "כריכה", ולמה מדברים על "מירוץ סמכויות"?

כריכה פירושה שמי שמגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני מצרף אליה נושאים נוספים, כמו רכוש או מזונות. לפי החוק, כשהוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין בין יהודים, יש לו סמכות ייחודית בכל עניין שכרוך בה.

מכאן נולד "מירוץ הסמכויות". צד אחד מעדיף את בית הדין הרבני, הצד השני מעדיף את בית המשפט לענייני משפחה, וכל אחד ממהר להגיש ראשון לערכאה שנוחה לו. מי שהגיש ראשון, וכרך את הנושאים כדין, יכול להשפיע על השאלה איזו ערכאה תדון בהם.

במזונות ילדים המצב השתנה פעמיים בזמן קצר. בפברואר 2025 קבע בג"ץ (בג"ץ 5988/21) שבית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין, אלא אם שני ההורים הסכימו לכך. בנובמבר 2025 חוקקה הכנסת הוראת שעה לשנתיים, ולפיה אפשר לכרוך מזונות ילדים, כולל השבת הוצאות שהוציא הורה אחד, לתביעת גירושין בבית הדין הרבני. הוראת השעה פורסמה ב-18.11.2025. לכן לא מסתמכים על מה ששמעתם מחברה שהתגרשה לפני כמה שנים, ובודקים את המצב העדכני לפני שמגישים משהו.

מה קורה אם אתם לא יהודים, או שהתחתנתם בחו"ל?

התרת נישואין שאינה בשיפוט הייחודי של בית דין דתי נדונה בבית המשפט לענייני משפחה. ההסדר הזה לא חל, ככלל, על זוג ששני בני הזוג בו מוסלמים, דרוזים או בני אותה עדה נוצרית שיש לה בית דין דתי בישראל. בזוג מעורב, למשל כשבני הזוג בני דתות שונות, בית המשפט פונה קודם לראש בית הדין הדתי כדי שיקבע אם צריך גם גירושין לפי הדין הדתי, כדי שבן הזוג יוכל להינשא מחדש.

מי שהתחתן בחתונה אזרחית בחו"ל, למשל בקפריסין או בפראג, ושניהם יהודים, אזרחי ישראל או תושביה, נשאר בשיפוט הייחודי של בית הדין הרבני בענייני הגירושין. החוק לא מתנה את זה במקום החתונה.

חתונה בחו"ל לא אומרת שגם הפרידה תתנהל בחו"ל. בית המשפט לענייני משפחה בישראל מוסמך לדון בהתרת הנישואין, למשל, כשבן הזוג שמולכם גר בישראל או כששניכם אזרחי ישראל, ויש בחוק עוד כמה זיקות כאלה. כתבנו על זה מאמר נפרד: התחתנתם בחו"ל? איך אתם נפרדים בישראל.

ידועים בציבור לא צריכים גט, אבל הפרידה עדיין מעוררת שאלות של רכוש ומזונות ילדים. החוק מונה את הידוע בציבור בין בני המשפחה שהתביעות ביניהם נדונות בבית המשפט לענייני משפחה, ולכן השאלות האלה מגיעות לשם. על זה בעמוד עורכת דין ידועים בציבור.

מה להכין לפני הפגישה הראשונה במשרד?

לפגישה הראשונה לא צריך להגיע עם תיק מסודר. מספיק להביא את מה שיש, ואת השאר נשלים יחד. מה שעוזר במיוחד:

  • תעודת נישואין, ותעודות זהות של שניכם עם הספח.
  • תלושי שכר מהחודשים האחרונים, שלכם ושל בן או בת הזוג אם יש לכם גישה.
  • מסמכים על הדירה: חוזה רכישה או שכירות, משכנתא, נסח טאבו.
  • דפי חשבון בנק, חסכונות, קרנות השתלמות ופנסיה.
  • אם יש: הסכם ממון, הסכם קודם בין הצדדים, או החלטות שכבר ניתנו.
  • רשימה קצרה של סדר היום של הילדים: מי לוקח, מי מחזיר, מי נמצא איתם בפועל.

כשמגיעים לדיון על זמני שהות, התמונה של מי עושה מה ביום-יום היא נקודת המוצא. אם כבר עכשיו אתם חושבים על חלוקת הזמן עם הילדים, כדאי לקרוא את המאמר איך בונים הסדרי הורות שמתאימים למשפחה לאורך זמן.

ועוד דבר אחד: אל תעזבו את הבית ואל תחתמו על שום מסמך לפני שהבנתם מה המשמעות שלו. צעדים שנראים כמו הרגעת הרוחות יכולים להשפיע אחר כך על זמני השהות ועל חלוקת הרכוש.

שאלות ותשובות

האם אפשר להתגרש בלי להגיע לבית הדין הרבני?

זוג יהודי, אזרחי ישראל או תושביה, לא יכול לקבל גט בלי בית הדין הרבני. אפשר לסגור את כל הנושאים האחרים בהסכם, ואז ההופעה בבית הדין קצרה יותר.

האם בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה נמצאים באותו מקום בפתח תקווה?

לא. בית הדין הרבני האזורי נמצא ברחוב שפיגל 6. בית המשפט לענייני משפחה, לפי הודעה באתר gov.il, נפתח ב-7.9.2025 במשכן חדש ברחוב גיסין 53 (בניין D). שניהם בפתח תקווה.

מה ההבדל בין "רבנות" לבית הדין הרבני?

הרבנות עוסקת ברישום נישואין. גירושין מתנהלים בבית הדין הרבני, שהוא ערכאה שיפוטית. מי שמחפש "תיק גירושין ברבנות" מתכוון בעצם לבית הדין הרבני.

מה קורה אם לא מגיעים לפגישות ביחידת הסיוע?

שני הצדדים מוזמנים לפגישות, ויחידת הסיוע מדווחת לבית המשפט או לבית הדין אם התייצבתם או לא. לכן לא כדאי לוותר על ההגעה.

מה עושים אם יש מצב דחוף, כמו חשש שהילדים יוצאו מהארץ?

גם בזמן שההליכים מעוכבים אפשר להגיש בקשה לסעד דחוף. במצב כזה פונים מיד, בלי לחכות לסוף הפגישות.

אנחנו גרים בראש העין. לאן נגיש?

תלוי במקום המגורים המשותף שלכם ובשיוך של העיר לבית הדין ולבית המשפט. בודקים את זה לפני ההגשה, כי הגשה לערכאה הלא נכונה עולה בזמן.

המשרד שלנו נמצא בפתח תקווה. אם אתם בתחילת פרידה ורוצים להבין לאן הולכים ובאיזה סדר, כתבו לנו. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

נכתב על ידי עו"ד נופר זומר, עודכן ב-8.11.2026