הפרת זמני שהות: מה ניתן לעשות מבחינה משפטית ומתי אפשר לקבל פיצוי

מאת עו"ד נופר זומר | עודכן: 17.11.2026

הילדים מחכים עם התיק ליד הדלת וההורה השני לא מגיע, או שבאתם לאסוף אותם ואיש לא פתח. יש הורים שקוראים לזה הפרת הסדרי ראייה, ובפסקי הדין מ-2020 ו-2021 שמובאים כאן מופיע המונח "זמני שהות". במצב כזה אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה: בבקשת אכיפה, בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט או בתביעה כספית נפרדת. בפסקי הדין שלהלן התוצאות היו שונות: תובענה שנדחתה ופיצוי שנפסק. וכשהמפגשים נחסמים לאורך חודשים והילד מתחיל להתרחק, כדאי לדבר גם עם עורכת דין ניכור הורי.

מה נחשב הפרה של זמני שהות או של הסדרי ראייה?

התשובה מתחילה במסמך שלכם: ההסכם שאושר או פסק הדין. לפי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הורים שחיים בנפרד רשאים להסכים ביניהם גם על זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע. הסכם כזה טעון אישור בית המשפט, שיאשר אותו לאחר שנוכח כי הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו, לכל עניין זולת ערעור, כדין החלטת בית המשפט. החוק עצמו לא משתמש במונחים "זמני שהות" או "הסדרי ראייה".

בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שמובא בהמשך, נכתב שלכאורה אין הבדל בין החלטה שיפוטית בעניין החזקת ילדים, ביקורים או חלוקת שהות לבין כל החלטה שיפוטית אחרת. באותו פסק דין נכתב גם שלא קל לאכוף החלטות כאלה, כי צריך להתחשב בהשפעה של הליכי אכיפה כוחניים על חיי הילדים.

מה נחשב זמני שהות ואיך הם נקבעים, אפשר לקרוא בקצרה בערך המילון על זמני שהות.

בחיים עצמם מדובר בשני מצבים שונים. בראשון הורה מבטל ברגע האחרון או פשוט לא מגיע. הילד נשאר מאוכזב, וההורה השני, שתכנן על היום הזה סידורים או שעות עבודה, מבטל הכול ונשאר בבית. בשני ההורה שהילד נמצא אצלו לא מאפשר את המפגש. בדקו באיזה מצב אתם, כי פסקי הדין שלהלן עוסקים במקרים שונים מאוד זה מזה.

האם הורה חייב לקיים את זמני השהות שלו?

פסק דין מתל אביב מתאר חובה כזו, ובאותו תיק לא הוטלה סנקציה. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כתב ב-28.2.2021 כי לדיבור "צרכי הקטין" שבסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ניתנה משמעות רחבה, הכוללת אף את החובה לקיים קשר הורי הדוק וסדיר בין קטין לבין שני ההורים (תמ"ש 13085-10-19). באותו פסק דין נכתב גם שתוכן החובה הרגשית עשוי להשתנות בהתאם ליחסים הפנימיים בתוך המשפחה.

שם ביקשה אם לחייב אב בקנס של 1,500 ש"ח על כל יום שבו לא קיים זמני שהות עם בנו, כפי שנקבע בפסק דין. התובענה נדחתה. בית המשפט תיאר נסיבות הולדה לא שגרתיות, שבהן לדבריו האבהות נכפתה על הנתבע תוך שלילת רצונו המודע, כתב שסנקציה כספית אך תרחיק את האב מהאפשרות לחדש את הקשר, וקבע שבנסיבות המיוחדות של אותה משפחה אין מקום לחייבו בסנקציות. עוד נכתב שם שכפיית האב לקיים קשר הורי או זמני שהות לא תועיל לו, ואפשר שתגרום לקטין יותר נזק מתועלת. זו הכרעה בתיק אחד.

עוד צוין שם שלא הוגשה בקשה לתסקיר סעד ולא הוגשה בקשה למינוי מומחה. מכאן הצעה מעשית: כשמבקשים אכיפה, שקלו לבקש גם תסקיר, וכתבו איך הקשר אמור להתחדש בפועל.

איך מתעדים הפרה של זמני שהות?

רושמים כל מקרה ביום שבו קרה: תאריך, שעה, מה נקבע ומה קרה בפועל. שומרים הודעות, גם קצרות. רשמו גם מה ביטלתם בעקבות ההפרה ומה שילמתם, למשל שמרטף, ושמרו את הקבלה.

פסק דין מנצרת ממחיש למה זה נחוץ. שם נדחתה דרישה לתשלום סכומים שהתובע לא הוציא, ובית המשפט כתב שלא ניתן לחייב בסכומים שנטענו תיאורטית ולא שולמו בפועל (תמ"ש 46428-05-15, 27.10.2021).

נתקלתם במצב דומה? משרד עורכי דין נופר זומר בפתח תקווה עוסק בהפרת הסדרי שהות. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

מה עושים כשהילד עצמו מסרב ללכת להורה השני?

כאן אף הורה לא מבטל. ההורה השני מגיע בזמן, והילד בוכה, מתחבא בחדר או אומר "אני לא הולך".

לפני שפונים לבית משפט, כדאי לעשות כמה דברים. לא לגרור את הילד בכוח ולא להפוך את הדלת לזירה. לא לדבר רעה על ההורה השני מול הילד. לשאול אותו בשקט מה קרה בביקור האחרון, ולרשום את התשובה במילים שלו. ולכתוב להורה השני באותו יום שהילד סירב, ומה עשיתם כדי לעודד אותו ללכת.

אם הסירוב נמשך שבועות, שאלו את עורכת הדין שלכם אם לבקש מבית המשפט בדיקה של עובדת סוציאלית לסדרי דין (פירוט בשאלות שבסוף). זכרו את פסק הדין מתל אביב, שבו צוין שלא הוגשה בקשה לתסקיר סעד. וכשיש סימנים שהסירוב נולד מהסתה, הטיפול נראה אחרת, ושווה לבדוק אותו מוקדם.

מתי מתאימה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט?

היא מיועדת למי שרוצה שההורה השני יקיים את הצו מכאן והלאה. סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט מקנה לבתי המשפט המנויים בו סמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם. לפי הסעיף, צו המטיל קנס או מאסר לא יינתן אלא אם הממרה, כלומר מי שלא ציית לצו, הוזמן להופיע ונענה להזמנה, או, כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא יינתן נגדו צו כזה.

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה כתב ב-28.8.2020: "פקודת ביזיון בית המשפט צופה פני עתיד" (תלה"מ 1653-11-18). הוא גם ציטט פסיקה שלפיה מטרתו העיקרית של ההליך היא להביא לאכיפת ההחלטה השיפוטית במבט צופה עתיד. באותו תיק ביקשה אם קנס של 1,500 ש"ח על כל הפרה של זמני השהות, או על קיום זמני השהות בים או בכל מקום אחר שעלול לפגוע בבריאות הקטין. הבקשה נדחתה, והאם חויבה לשלם 3,500 ש"ח לסיוע המשפטי בגין ייצוג האב.

לפני שמגישים, ענו לעצמכם על שאלה אחת: אתם רוצים לשנות את מה שיקרה בשבוע הבא, או לקבל כסף על מה שכבר קרה?

מה עוד אפשר לבקש מבית המשפט?

שתי דרכים נוספות כתובות בחוק. הראשונה: בית המשפט יכול לקבוע את ההסדר בעצמו כשהסכם לא בוצע. לפי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אם ההורים לא באו לידי הסכם, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין. זה לא קורה אוטומטית: בתה"ס 8959-12-19 מחיפה נמחקה תביעה להרחבת זמני שהות, ובית המשפט ציין שהתובעת לא טענה לשינוי נסיבות מהותי. מי שמבקש לשנות את ההסדר, כדאי שיפרט מה השתנה.

אם עדיין לא נפתח הליך בבית המשפט, קראו על בקשה ליישוב סכסוך ופגישות המהו"ת.

הדרך השנייה היא סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה: ביצוע החלטה בעניין ילד נעשה בפיקוח בית המשפט עצמו, אלא אם הורה אחרת. לפיו הליכי ביצוע בתובענה בעניינו של קטין, למעט בענייני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, ובית המשפט רשאי להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין. בפסק הדין מתל אביב נכתב על תובענה לפי הסעיף הזה שמדובר בדרך מקובלת לאכוף זמני שהות בידי בית המשפט. קראו גם את המאמר על אב שלא ראה את בנותיו חודש שלם.

האם מגיע פיצוי על הפרת זמני שהות?

בפסקי הדין שלפנינו התשובה השתנתה מתיק לתיק. בתיק אחד מחיפה (תה"ס 8959-12-19) נמחקה דרישה לסכום קבוע לכל יום, ובתיק מנצרת (תמ"ש 46428-05-15) נפסק פיצוי של 100,000 ש"ח על אובדן הקשר.

לפי סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), אם הצדדים הסכימו מראש על שיעור הפיצויים, הפיצויים יהיו כמוסכם ללא הוכחת נזק, אך בית המשפט רשאי להפחיתם אם מצא שנקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה. לשון הסעיף כללית ואינה מזכירה זמני שהות. אם בהסכם שלכם כתוב סכום לכל הפרה, בקשו מעורכת דין לבחון אותו לפני שאתם מוותרים על הדרישה.

האם כדאי לכתוב בהסכם סכום קבוע לכל הפרה?

אם כבר היו ביטולים חוזרים בעבר, יש טעם לדון בסעיף כזה לפני החתימה, ויש גם טיעונים נגדו. בפסק הדין מתל אביב נכתב שמטרתו של הקנס הכספי היא להרתיע את ההורה מהפרת זמני השהות. אותו פסק דין ציטט גם את דברי השופטת גליק בתמ"ש 3426/02 (27.8.2007), שלפיהם קביעה מראש של סנקציה כחלק מפסק דין הכולל הסדרי ראייה אינה דבר חיובי וראוי, ושעם שימוש בסנקציה יכול שייעשה בה שימוש מניפולטיבי.

אם מחליטים לכלול סעיף כזה, נסחו אותו כך שיחול על שני ההורים, וכתבו מה נחשב הפרה ומה נחשב סיבה מוצדקת.

אפשר לתבוע את ההוצאות שההפרה גרמה?

בתה"ס 8959-12-19 מחיפה נשמרה לאם במפורש הזכות לתבוע הוצאות. בית המשפט כתב שהחלטתו ניתנת מבלי לגרוע מזכותה, באם היא סבורה שעליה לעשות כן, להגיש תביעה כספית בגין הוצאותיה, אם נגרמו. בית המשפט לא פירט אילו הוצאות. הוא גם מחק חלק מהסעדים בתביעה שהוגשה כ"תובענה בעניין קטין", וכתב שמדובר בתביעה כספית שיש להגישה כתביעה נפרדת.

דרך אחרת מופיעה בדברי השופטת גליק, שצוטטו בפסק הדין מתל אביב. היא לא שללה שאם ההורה שאינו משמורן אינו משתמש בזכות הביקור שלו, תהיה להורה המשמורן הוצאה נוספת, כמו הוצאה לשמרטף, וכתבה שמקומה של הוצאה כזו במסגרת תביעת מזונות. בתל אביב עצמה ביקשה האם לחילופין תשלום לפי שעה לבייביסיטר, והתובענה נדחתה כולה.

כמה פיצוי נפסק כשהורה ניתק את הקשר לחלוטין?

באותו תיק מנצרת נפסקו 100,000 ש"ח על אובדן הקשר בין האב לילדה ו-50,000 ש"ח על סבל ועוגמת נפש. האם עזבה את הארץ עם הילדה ב-17.4.2011 ולא חזרה. בית המשפט חייב אותה גם להחזיר לאב 165,000 ש"ח מזונות ששולמו לה. שני סכומי הפיצוי נקבעו על דרך האומדנה, והאם לא הגישה כתב הגנה. בית המשפט דחה את התביעה נגד המדינה וגם דרישות לסכומים שלא שולמו בפועל.

זהו פסק דין אחד, בנסיבות של ילדה שנלקחה לחו"ל ושל נתבעת שלא התגוננה. קשה להסיק ממנו על סכום שייפסק בגלל מפגשים שבוטלו. אם הקשר שלכם עם הילד נפגע מהסתה או מחסימה מתמשכת, קראו על תביעת פיצויים בגין ניכור הורי.

איפה מטפלים בהפרת זמני שהות בפתח תקווה, ומה הצעד הראשון?

בפתח תקווה יושב בית משפט לענייני משפחה, ופסק דין שלו מאוגוסט 2021 דן למשל בתביעה להרחבת זמני שהות (תמ"ש 1074-03-18). אם אתם מתלבטים בין הערכאות, ראו איפה מגישים בפתח תקווה.

הצעד הראשון לא דורש בית משפט. פתחו את ההסכם או את פסק הדין, ורשמו מה בדיוק נקבע. עברו על ההודעות מהחודשים האחרונים ובנו מהן רשימת מועדים. שלחו להורה השני הודעה אחת קצרה ועניינית על המפגשים שלא התקיימו. עם הרשימה והמסמך ביד אפשר להחליט אם המטרה היא אכיפה קדימה או דרישה כספית על העבר.

המשרד שלנו נמצא ברחוב תוצרת הארץ 3 בפתח תקווה. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

שאלות ותשובות על הפרת זמני שהות

הורה מאחר בכל פעם. זו הפרה?

תלוי במה שכתוב אצלכם. אם בהסכם או בפסק הדין נקבעה שעת איסוף, איחור קבוע הוא סטייה ממנה. על רבע שעה פעם בחודש לא כדאי לרוץ לבית המשפט. איחורים של שעה, כל שבוע, כשהילד יושב מוכן עם התיק, הם כבר עניין לתיעוד: רשמו כל איחור עם השעה המדויקת, ושלחו הודעה עניינית. בהסכם הבא אפשר לכתוב כמה זמן מחכים ומה קורה אחרי זה.

אפשר להפסיק לשלם מזונות כשההורה השני לא מאפשר מפגשים?

אל תעשו את זה על דעת עצמכם. המזונות נקבעו בפסק דין או בהסכם שאושר, ותשלום שלא הועבר עלול להגיע לתיק מזונות בהוצאה לפועל. אם לדעתכם חסימת המפגשים צריכה להשפיע על המזונות, מגישים בקשה לבית המשפט. גם בתיק מנצרת, שבו האם עזבה את הארץ עם הילדה, ההחזר של 165,000 ש"ח מזונות נפסק בתביעה שהאב הגיש.

כדאי להתקשר למשטרה כשההורה השני לא מביא את הילד?

אם יש חשש לשלום הילד, פונים למשטרה מיד. כשמדובר במפגש שלא התקיים, בלי סכנה, זכרו שלפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, ביצוע של החלטה בעניין קטין נעשה על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, אלא אם הורה אחרת. שקלו גם איך הילדים יחוו ניידת בפתח הבית. בדרך כלל עדיף לתעד, לשלוח הודעה ולפנות לבית המשפט.

מה עושה עובדת סוציאלית לסדרי דין?

לפי דוח מבקר המדינה מ-2019 על הטיפול במשפחות בהליכי גירושין ופירוד, כשהורים חלוקים בענייני משמורת וזמני שהות, בית המשפט מסתייע בשירותי הרווחה. עובדת סוציאלית לסדרי דין מבצעת, על פי החלטה שיפוטית, הערכה מקצועית בכתב. הבדיקה נעשית לפי החלטה של בית המשפט, ולכן כדאי לשאול את עורכת הדין שלכם אם לבקש אותה בתיק.

אפשר לבקש קנס על כל יום של הפרה?

אפשר לבקש, ובשניים מפסקי הדין שהובאו כאן הבקשה לא התקבלה: בתל אביב 1,500 ש"ח ליום, ובתה"ס 8959-12-19 מחיפה 350 ש"ח ליום.

מה הסיכון בהגשת תביעה שתידחה?

בשניים מהתיקים שהובאו כאן חויבה האם המגישה בתשלום: 3,500 ש"ח לסיוע המשפטי בבקשה לפי פקודת הבזיון בחיפה (תלה"מ 1653-11-18), ו-12,000 ש"ח הוצאות לצד השני בתה"ס 8959-12-19 מחיפה. בתל אביב, לעומת זאת, לא נעשה צו להוצאות, לפנים משורת הדין ולאור רגישות הנושא.

המאמר מסביר את הדין באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בעובדות שלו; לפני שפועלים, דברו עם עורכת דין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.