הורה שרוצה לעבור עם הילדים לעיר אחרת אחרי פרידה צריך את הסכמת ההורה השני, או החלטה של בית המשפט לענייני משפחה. החוק קובע ששני ההורים הם האפוטרופסים של הילד, ושהם מחליטים יחד גם על מקום המגורים שלו. כשאין הסכמה, בית המשפט מכריע לפי טובת הילד, ולא לפי מה שנוח להורה שעובר.

האם מותר לעבור עם הילדים לעיר אחרת בלי הסכמת ההורה השני?

לא. גם הורה שהילדים גרים אצלו רוב השבוע לא מחליט לבד על מעבר לעיר אחרת. הורים רבים בטוחים שמי שמגדל את הילדים ביום-יום קובע איפה הם גרים.

החוק לא עובד כך. ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם, ובכל עניין שנתון לאפוטרופסות שלהם הם חייבים לפעול בהסכמה. הסכמה יכולה להיות מפורשת, בכתב או בעל פה, והיא יכולה גם להשתמע מההתנהגות. לכן כדאי לקבל את ההסכמה בכתב.

בעניין שאינו סובל דיחוי, החוק מתיר לכל הורה לפעול על דעת עצמו, גם בלי הסכמת ההורה השני. מעבר לעיר אחרת מתכננים בדרך כלל חודשים מראש, ולכן יש זמן לבקש הסכמה או החלטה.

מה אומר החוק על קביעת מקום המגורים של הילד?

החוק קובע ששני ההורים מחליטים יחד על מקום המגורים של הילד, וכשהם לא מסכימים, בית המשפט מכריע לפי טובת הילד. זה עולה מכמה סעיפים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962:

סעיף 14 קובע שההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. סעיף 15 מפרט מה כוללת האפוטרופסות, ובין השאר "הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו". כלומר, מקום המגורים הוא חלק מהאחריות ההורית של שני ההורים. על המונח עצמו כתבנו במילון: אחריות הורית.

סעיף 17 מוסיף את קנה המידה: ההורים חייבים לנהוג לטובת הקטין "כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין". סעיף 18 מחייב את שני ההורים לפעול בהסכמה.

כשההורים חיים בנפרד, סעיף 24 מאפשר להם להסכים ביניהם מי יחזיק בילד ומה יהיו הסדרי הקשר עם ההורה השני. הסכם כזה צריך אישור של בית המשפט. אם אין הסכמה, סעיף 25 מסמיך את בית המשפט לקבוע את העניינים האלה "כפי שייראה לו לטובת הקטין". באותו סעיף נשארה גם הקביעה שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

מה בית המשפט בודק כשהורה מבקש להעתיק מקום מגורים?

בית המשפט שואל שאלה אחת: מה טוב לילד הזה, במשפחה הזו. קנה המידה שבחוק הוא טובת הקטין (סעיפים 17 ו-25), ולכן כדאי שכל צד יראה איך המעבר ישפיע על הילד בפועל.

אלה שאלות שעולות בדרך כלל בדיון כזה, וכדאי להתכונן אליהן:

  • איפה שגרת החיים של הילד היום
  • מה הקשר של הילד עם כל אחד מההורים היום, ומי מטפל בו ביום-יום.
  • האם הקשר עם ההורה שנשאר יכול להמשיך באופן משמעותי אחרי המעבר, או שהוא יצטמצם לסופי שבוע מרוחקים.
  • מה הילד מפסיד: בית ספר, חברים, חוגים, סבים וסבתות, טיפולים.
  • מה הילד מרוויח: קרבה למשפחה תומכת, דיור יציב, הורה שעובד בשעות שמאפשרות להיות איתו.
  • גיל הילד ועמדתו, כשהוא מספיק בוגר כדי לומר מה הוא רוצה.
  • מה הסיבה למעבר, והאם יש לה חלופה קרובה יותר.

בית המשפט נעזר בגורמי מקצוע, כמו עובדת סוציאלית לעניין סדרי דין, שמכינה לפי החלטת בית המשפט הערכה מקצועית בכתב (תסקיר) על ההורות ועל טובת הילדים. השופט הוא שמחליט. התסקיר הוא ראיה שבית המשפט שוקל, ובית המשפט קובע כמה משקל לתת לו בכל תיק.

ההורה שרוצה לעבור צריך להגיע עם תוכנית מפורטת. "קיבלתי הצעת עבודה בבאר שבע" היא סיבה. תוכנית מסבירה איזה בית ספר, מי מסיע, איך נראה שבוע של ההורה השני, ומי משלם על הנסיעות.

לפני שאתם אורזים, או אם ההורה השני כבר הודיע שהוא עובר: שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

האם המרחק משנה?

כן, ובאופן מעשי מאוד. מעבר מפתח תקווה לראש העין לא משנה בדרך כלל את שגרת הילד: אותו חוג, אותו רופא, זמני שהות שאפשר לקיים באמצע השבוע. מעבר לתל אביב כן משנה ויכול לגרום לשינוי הסדרי ההורות.

בפועל, מה שמשנה הוא מה יקרה לזמני השהות. ילד שנמצא אצל אבא שלו פעמיים באמצע השבוע ובכל סוף שבוע שני יאבד את ימי האמצע אם המרחק הוא שעתיים וחצי נסיעה. בהסדר של זמני שהות שווים, כל מעבר שמונע הגעה יומית לבית הספר משני הבתים משנה את ההסדר מהיסוד.

מעבר לחו"ל הוא נושא נפרד עם כללים משלו, והמאמר הזה לא עוסק בו.

מה קורה אם הילדים גרים בעיקר אצל ההורה שרוצה לעבור?

ההורה שמטפל בילדים רוב הזמן יכול להציג את היציבות שהוא נותן להם, אבל גם אז מקום המגורים הוא החלטה של שני ההורים. מנגד, ככל שהקשר של הילד עם ההורה השני חזק יותר, כך הפגיעה בקשר הזה תעמוד במרכז הדיון, וכדאי להגיע עם תשובה עליה.

כדאי לבדוק מה כתוב בהסכם הגירושין או בפסק הדין שאישר אותו. יש הסכמים שקובעים במפורש אזור מגורים, או שמחייבים הודעה מוקדמת לפני מעבר. סעיף כזה הוא חלק מההסכם, וכדאי לקרוא אותו לפני שמתכננים מעבר. אם אין סעיף, חלים הכללים של החוק שתיארנו למעלה.

מה קורה כשהורה עובר בלי לחכות להחלטה?

הורה שמעביר את הילדים לפני שיש הסכמה או החלטה לוקח סיכון גדול. ההורה השני יכול לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

הורים שעוברים קודם ומבקשים אישור אחר כך מקווים שהמצב החדש ישכנע את בית המשפט. זה הימור. הורה שקבע עובדות בשטח בלי לשתף את ההורה השני נותן לצד השני טענה נגדו: שהוא לא מתחשב בקשר של הילד עם ההורה השני.

ההמלצה שלנו פשוטה: לא חותמים על חוזה שכירות ולא רושמים את הילדים לבית ספר בעיר החדשה לפני שיש הסכמה בכתב או החלטה.

ההורה השני מתכנן לעבור עם הילדים. מה אפשר לעשות?

לפעול מוקדם. הורה ששומע על מעבר מתוכנן ומחכה, בתקווה שזה לא יקרה, עלול למצוא את עצמו מול רישום לבית ספר חדש וחוזה שכירות חתום.

הצעד הראשון הוא להודיע בכתב שאתם לא מסכימים למעבר. החוק מכיר גם בהסכמה שמשתמעת מההתנהגות, ולכן לא כדאי לשתוק. הודעה בכתב מתעדת שלא הסכמתם. הצעד השני הוא לפתוח הליך: בסכסוך משפחתי על עניין שקשור לילדים מגישים בדרך כלל קודם בקשה ליישוב סכסוך, ואחריה מתקיימות פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. אם לא מגיעים להסכמה, ממשיכים לבית המשפט.

התנגדות טובה מראה מה יאבד לילד: הקשר היומיומי, בית הספר, המשפחה המורחבת, ומה יקרה לזמני השהות שלכם בפועל. אם יש חלופה, כמו מעבר לעיר קרובה יותר, כדאי להציע אותה.

איך מכינים הצעה שבית המשפט יכול לקבל?

הצעה טובה עונה מראש על השאלות שההורה השני והשופט ישאלו. היא כוללת:

  1. את הסיבה למעבר, עם מסמכים: הצעת עבודה, חוזה שכירות, מכתב מהמעסיק.
  2. את המסגרת החינוכית בעיר החדשה ואת הסידורים להסעות.
  3. חלוקה חדשה של זמני השהות, כולל חגים וחופשות, שמפצה על ימי האמצע שנעלמים. במאמר על בניית הסדרי הורות לאורך זמן יש דוגמאות לחלוקה כזו.
  4. הצעה מי נושא בעלות הנסיעות ובזמן הנסיעה.
  5. דרכי קשר קבועות בין המפגשים, כמו שיחות וידאו בשעות קבועות.

הורה שמגיע עם הצעה כזו מראה שהוא חושב על הילד ועל הקשר שלו עם ההורה השני. גם אם בית המשפט לא יאשר את המעבר, הצעה כזו יכולה לשמש בסיס למשא ומתן.

איך מעבר משפיע על זמני השהות והמזונות?

מעבר לעיר רחוקה משנה כמעט תמיד את זמני השהות, ולכן כדאי לבדוק מראש גם מה יקרה למזונות. כשההסדר משתנה, אחד ההורים עשוי לבקש לעדכן גם את החיוב. על הקשר בין חלוקת הזמן לגובה המזונות כתבנו במזונות במשמורת משותפת: מה השתנה.

לכן כדאי לסגור את שני הנושאים יחד, בהסכם אחד שמאושר בבית המשפט. הסכם שמסדיר רק את המעבר ומשאיר את המזונות פתוחים מזמין סכסוך חדש בתוך כמה חודשים.

שאלות ותשובות

אפשר לעבור דירה באותה עיר בלי הסכמה?

לפי החוק, מקום המגורים של הילד הוא החלטה משותפת, גם בתוך אותה עיר. מעבר שלא משנה את בית הספר ואת זמני השהות קל יותר לסגור בהסכמה, וכדאי לקבל אותה בכתב. אם ההסכם שלכם מחייב הודעה מוקדמת, צריך לתת אותה.

האם ילד יכול להחליט בעצמו עם איזה הורה לגור?

לא לבד. כשההורים לא מסכימים, בית המשפט מכריע לפי טובת הילד. כדאי לחשוב מראש איך ילד בוגר רואה את המעבר, בלי להעמיד אותו בין שני ההורים.

ההורה השני הסכים בעל פה ועכשיו חזר בו. מה עכשיו?

החוק מכיר בהסכמה שניתנה במפורש או מכללא, ואפילו מניח שהורה הסכים כל עוד לא הוכח אחרת. אבל אם ההורה השני אומר היום שהוא מתנגד, יש ביניכם מחלוקת, וכשאין הסכמה בית המשפט מכריע לפי טובת הילד. לכן עדיף לקבל את ההסכמה בכתב מלכתחילה, ולאשר אותה בבית המשפט כחלק מהסכם.

כמה זמן לוקח לקבל החלטה?

זה תלוי בעומס בבית המשפט, בצורך בתסקיר ובשאלה אם ההורים מגיעים להסכמה בדרך. לכן פותחים את ההליך חודשים לפני המעבר המתוכנן, הרבה לפני תחילת שנת הלימודים.

מה אם המעבר נחוץ בגלל אלימות או סכנה?

במצב של אלימות או סכנה, הדבר הראשון הוא ביטחון. אחר כך, ובהקדם, פונים לבית המשפט ומסבירים את הנסיבות. בחוק יש חריג כללי: בעניין שאינו סובל דיחוי, החוק מתיר לכל הורה לפעול על דעת עצמו, גם בלי הסכמת ההורה השני. אם החריג הזה חל על המצב שלכם, זו שאלה לבדוק עם עורכת דין.

אם אתם בתחילת פרידה ועוד לא נחתם הסכם, זה הזמן להכניס אליו סעיף על מקום מגורים. פרטים על ליווי בהליך: עורכת דין גירושין והסכם גירושין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.

נכתב על ידי עו"ד נופר זומר, עודכן ב-15.11.2026

המאמר מסביר את הדין באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בעובדות שלו; לפני שפועלים, דברו עם עורכת דין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.