אסור להיכנס לטלפון, למייל או למחשב של בן הזוג בלי הסכמתו, גם כשאתם עדיין נשואים וגרים באותו בית. חומר שהושג כך פסול כראיה, אלא אם בית המשפט מתיר להשתמש בו מטעמים שהוא רושם. מי שחיטט עלול גם לשלם פיצוי, ובמקרים מסוימים לעמוד מול תלונה פלילית.
הטלפון מונח על השיש. הקוד מוכר לכם כבר שנים. יש הודעות שנמחקות מהר מדי, או דף בנק שלא מגיע יותר הביתה, והפיתוי ברור: חמש דקות, כמה צילומי מסך, ויש לכם הוכחה. על חמש הדקות האלה יש לחוק לא מעט מה לומר, ויש דרכים אחרות להגיע לאותו מידע.
לא. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע בסעיף 1 ש"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", והחוק לא עושה הנחה לבני זוג.
בית המשפט העליון אמר את זה במפורש בבג"ץ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בנתניה (14.5.2006). בעל שעזב את הבית נכנס בלילה לדירה המשותפת עם שני חברים וצילם את אשתו עם גבר אחר. בית הדין הרבני הגדול סבר שבין בני זוג "אין מושג של פרטיות נפרדת". הנשיא ברק דחה את הגישה הזו: "הנישואין אינם שוללים מבני הזוג את זכותם לפרטיות זו כלפי זה". הוא הוסיף שמעצם הנישואין אין הסכמה משתמעת לפגיעה בפרטיות.
כלומר, הקוד המשותף, הטלפון שנשאר פתוח או העובדה שאתם משלמים על הקו לא הופכים את התוכן לשלכם.
סעיף 2 לחוק מונה רשימה של מעשים. כמה מהם רלוונטיים כמעט לכל זוג בפרידה:
החוק נכתב ב-1981, הרבה לפני וואטסאפ. ובכל זאת, קשה לראות איך צילום מסך של התכתבות פרטית שלא נועדה לכם יוצא מגדר "העתקת תוכן של כתב שלא נועד לפרסום". מעקב אחרי מיקום הטלפון קרוב מאוד ל"התחקות". וגם מי שקיבל מידע בדרך כשרה, למשל בן זוג שסיפר לכם משהו בזמן שהקשר היה טוב, צריך לזכור את הסעיף על שימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר.
ככלל לא, אבל זה לא סוף הסיפור. סעיף 32 לחוק קובע: "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהוא צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה".
בפסק הדין מנתניה הסביר בית המשפט העליון שזה "כלל פסילה יחסי". בית המשפט שוקל את חומרת ההפרה, את עוצמת הפגיעה בפרטיות ואת הערך הראייתי של החומר. באותו מקרה נקבע שהאיזון "נוטה באופן ברור לפסילת התמונות", בין השאר משום שהיו דרכים אחרות להוכיח את אותן טענות.
ומה עם הטענה "עשיתי את זה כדי להגן על עצמי"? החוק מכיר בהגנה של מי שפגע בתום לב "לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע". אבל בפסק הדין נקבע שהבעל לא פעל בתום לב, משום שפגע בפרטיות במידה גדולה בהרבה ממה שהיה נחוץ. מי שמעתיק את כל הגלריה ואת כל השיחות כדי למצוא הודעה אחת יתקשה לטעון אחרת.
רוצים לדעת מה מותר לכם לעשות עם מה שכבר נמצא אצלכם? שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025. לפרטים על ליווי בגירושין.
אם אתם משתתפים בשיחה ומקליטים אותה, זו לא האזנת סתר. חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, מגדיר "האזנת סתר" כ"האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה", ואתם, כצד לשיחה, מסכימים.
אבל יש חריג שנכתב בדיוק לבני זוג. סעיף 3 לחוק קובע שהאזנה והקלטה, גם בהסכמת אחד מבעלי השיחה, "אסורות, ודינן כדין האזנת סתר" אם נעשו למטרת עבירה או נזק, או "למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות", שלא לצורך הליך משפטי בין בני הזוג.
אסור בכל מקרה להשאיר מכשיר מקליט בבית, בסלון או ברכב, כשאתם לא שם. מי שמאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו לפי סעיף 2(א) לחוק "מאסר חמש שנים". ולפי סעיף 13 לחוק, דברים שנקלטו בהאזנת סתר אסורה אינם קבילים כראיה, למעט חריגים שנוגעים להליכים פליליים. זה כלל נוקשה יותר מסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, ובית המשפט לענייני משפחה לא יכול פשוט לבחור לקבל את ההקלטה.
זו עבירה פלילית. חוק המחשבים, התשנ"ה-1995, קובע בסעיף 4: "החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו - מאסר שלוש שנים". חדירה מוגדרת שם כחדירה "באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו". טלפון חכם הוא מחשב לכל דבר.
אם החדירה נעשתה כדי לעבור עבירה אחרת, סעיף 5 לחוק קובע עונש של חמש שנות מאסר. תוכנת ריגול עלולה להפר יותר מחוק אחד. חוק המחשבים מחריג מהגדרת החדירה האזנה שחל עליה חוק האזנת סתר, ולכן כל מעשה של התוכנה נבחן לפי החוק שחל עליו: גישה להודעות השמורות בטלפון, יירוט שיחות, ומעל שניהם הפגיעה בפרטיות.
אפליקציה שמבטיחה "לראות את כל ההודעות של בן הזוג" חושפת את מי שהתקין אותה לתביעה ולתלונה פלילית, וההודעות שהיא אוספת עלולות להיפסל כראיה.
שניהם אפשריים. סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות קובע שפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, כלומר אפשר לתבוע עליה פיצוי. לפי סעיף 29א לחוק, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בלי שהנפגע יוכיח נזק, ובחוק נקוב לכך סכום של עד 50,000 שקלים חדשים. הסכום צמוד למדד, ולכן בפועל הוא גבוה יותר, וכשמוכח שהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע אפשר לפסוק עד כפל הסכום.
במישור הפלילי, סעיף 5 לחוק קובע ש"הפוגע במזיד בפרטיות זולתו" ברוב הדרכים המנויות בסעיף 2, דינו מאסר חמש שנים. האזנה אסורה אינה ברשימה הזו, כי עליה חל חוק האזנת סתר. לזה מצטרפים העונשים שבחוק האזנת סתר ובחוק המחשבים.
יש גם מחיר שלא כתוב בשום חוק. השופט או הדיינים קוראים את התיק. כשאחד הצדדים מגיע עם ערימת צילומי מסך שהושגו בחיטוט, הדיון עלול לעבור מהשאלה מה הצד השני עשה לשאלה איך החומר הגיע לתיק.
החוק עצמו חל גם שם. בפסק הדין מנתניה נקבע שחוק הגנת הפרטיות, כולל סעיף 32, חל בבתי הדין הרבניים, וביטל את פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול שהסתמך על התמונות.
עם זאת, הנשיא ברק כתב שבמסגרת סעיף 32 מוענק לבית הדין שיקול דעת, ובית הדין צריך לאזן גם בין דיני הראיות של המשפט העברי לבין הפגיעה בפרטיות. כלומר, בבית הדין נשקלת גם השאלה אם יש ראיות קבילות לפי המשפט העברי, שיקול שבית המשפט לענייני משפחה לא שוקל. אם עוד לא ברור לכם איפה יתנהל ההליך, כדאי לקרוא איפה מגישים תביעת גירושין בפתח תקווה, ולראות דוגמה לאופן שבו בית הדין בוחן התנהגות של בני זוג במאמר בית הדין קבע: הבעל סוחט את האישה.
קודם כול, לא מוחקים ולא מתעמתים. החליפו סיסמאות לטלפון, למייל ולענן, בדקו אילו מכשירים מחוברים לחשבונות שלכם, ושמרו כל סימן לחדירה: התראות על כניסה ממכשיר לא מוכר, הודעות שסומנו כנקראו בלי שקראתם אותן, אפליקציה שלא התקנתם.
אחר כך, רשמו לעצמכם מתי גיליתם ומה ראיתם. אם החומר שנלקח מכם יוגש בהליך, אפשר להתנגד לקבלתו לפי סעיף 32, ופסק הדין מנתניה הוא נקודת המוצא. אם מדובר בתוכנת ריגול או בהקלטות סתר, שווה לבדוק עם עורכת דין אם להגיש תלונה, ומתי. זו החלטה טקטית, ולא תמיד נכון לקבל אותה ביום הראשון.
בעזרת הכלים של ההליך המשפטי עצמו, ובעזרת מה שכבר הגיע אליכם כדין. לפני שמחפשים הוכחה, כדאי לשאול מה היא תשנה בתיק. לפעמים פחות ממה שנדמה.
כשמדובר בכסף, להליך המשפטי יש כלים משלו. אפשר לבקש מבית המשפט לחייב את הצד השני לחשוף מסמכים, ובהם דפי חשבון, דוחות של חברות והכנסות. הסתרת הכנסות משפיעה ישירות על חישוב מזונות ילדים, ולכן היא נבדקת ממילא. בפסק הדין מנתניה הודגש שהיו לבעל דרכים אחרות להוכיח את טענותיו, ושזה אחד הנימוקים לפסילת התמונות.
מה שמותר לכם לשמור הוא מה שהגיע אליכם כדין: הודעות שנשלחו אליכם, מיילים שקיבלתם ודפי חשבון של חשבון משותף שעל שמכם. את זה מצלמים, מגבים ושומרים במקום מסודר.
בן הזוג נתן לי פעם את הקוד לטלפון. זה נחשב הסכמה? לא בהכרח. בית המשפט העליון קבע שאת ההסכמה המשתמעת בוחנים בכל מקרה לגופו, ושמעצם הנישואין אין הסכמה לפגיעה בפרטיות. קוד שניתן לצורך מסוים לא הופך לרשות לעבור על כל ההודעות.
ההודעות הופיעו על מסך משותף, למשל טאבלט של הילדים. מה הדין? זה מצב אפור, והתשובה תלויה בנסיבות: איך הגעתם למסך, מה ראיתם ומה עשיתם עם זה. לפני שמגישים חומר כזה, כדאי לבדוק אותו עם עורכת דין.
מותר להקליט שיחה עם בן הזוג בטלפון? שיחה שאתם צד לה אינה האזנת סתר לפי ההגדרה בחוק. אבל אם ההקלטה נועדה לחשוף דברים מצנעת האישות שלא לצורך הליך משפטי ביניכם, או למטרת עבירה או נזק, היא אסורה ודינה כדין האזנת סתר.
אם בית המשפט פסל את הראיה, עדיין אפשר לתבוע אותי? כן. פסילת הראיה לא מוחקת את הפגיעה. העוולה האזרחית והעבירה הפלילית עומדות בנפרד מהשאלה אם החומר התקבל בתיק.
האם עדיף לשכור חוקר פרטי? גם חוקר פרטי כפוף לחוק הגנת הפרטיות. בת"א (י-ם) 9562/07 נקבע שחוקר פרטי הפר את חוק הגנת הפרטיות, וממצאי החקירה שלו נפסלו כראיה. מה שקובע הוא הדרך שבה החומר הושג, לא מי השיג אותו.
מצאתם משהו בטלפון, או שגיליתם שמישהו חיטט אצלכם? לפני שמגישים, מוחקים או מתעמתים, שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.
נכתב על ידי עו"ד נופר זומר, עודכן ב-8.11.2026
המאמר מסביר את הדין באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בעובדות שלו; לפני שפועלים, דברו עם עורכת דין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.