מאת עו"ד נופר זומר | עודכן: 16.11.2026

כשאדם נפטר בלי צוואה, חוק הירושה קובע מי יורש אותו ובאיזה חלק. בן או בת הזוג יורשים לצד הילדים, וכשאין ילדים, לצד ההורים או האחים. כדי לממש את הירושה בבנק ובטאבו, מגישים בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה. הצו מצהיר מי היורשים ומה החלק של כל אחד מהם.

מי יורש כשאין צוואה?

היורשים הם בן הזוג וקרובי המשפחה של המנוח, לפי סדר שהחוק קבע. סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מונה כיורשים על פי דין את "מי שהיה במות המוריש בן-זוגו" ואת ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם. כל זה חל רק כשאין צוואה, או על החלק של הרכוש שהצוואה לא מסדירה. מי שרוצה שהרכוש יתחלק אחרת צריך לכתוב צוואה בחייו, ועל כך בעמוד עורכת דין צוואות.

בין הקרובים יש סדר עדיפות. ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו (סעיף 12). בתוך כל קבוצה מתחלקים בשווה (סעיף 13). בפועל, כשיש ילדים, הם קודמים להורים ולאחים של המנוח. לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי, כשאין ילדים יורשים ההורים, ואם ההורים נפטרו לפני המנוח, יורשים האחים.

עוד כמה כללים בחוק: ילד שנולד תוך 300 יום אחרי המוות נחשב כמי שהיה בחיים ביום המוות, אלא אם הוכח שהורתו הייתה אחרי כן (סעיף 3(ב)). לא משנה אם ההורים היו נשואים זה לזה כשהילד נולד (סעיף 3(ג)). מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו (סעיף 16(א)). ואם אין אף יורש, המדינה יורשת (סעיף 17(א)).

כמה מקבל בן הזוג שנשאר בחיים?

בן הזוג מקבל קודם את תכולת הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים, ואחר כך חלק משאר העיזבון. גודל החלק תלוי במי עוד נשאר (סעיף 11):

  • אם המנוח השאיר ילדים, נכדים או הורים: חצי משאר העיזבון.
  • אם השאיר אחים או ילדיהם, או סבים וסבתות: שני שלישים. ואם בני הזוג היו נשואים שלוש שנים או יותר וגרו יחד בדירה שכלולה בעיזבון, בן הזוג מקבל את כל החלק של המנוח בדירה, ועוד שני שלישים משאר העיזבון.
  • אם לא השאיר אף אחד מאלה: בן הזוג יורש את כל העיזבון.

דוגמה: אישה נפטרה והשאירה בעל ושלושה ילדים. הבעל מקבל את תכולת הבית ואת המכונית, ועוד חצי מכל השאר. שלושת הילדים מתחלקים בחצי השני, כך שכל אחד מקבל שישית משאר העיזבון.

לפי סעיף 11(ג), מה שמגיע לבן הזוג בגלל קשר הנישואין, כולל כתובה, מנוכה מחלקו בעיזבון. הניכוי הזה לא חל על מה שמגיע לבן הזוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג או לפי הסכם ממון. לכן לפני שמחשבים חלקים, כדאי לברר מה מתוך הרכוש שייך לבן הזוג ממילא.

מה קורה כשאחד הילדים נפטר לפני ההורה?

הילדים שלו יורשים במקומו. סעיף 14(א) קובע: "ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו", והם חולקים ביניהם בשווה את מה שירשו כך (סעיף 14(ב)). אם לאב היו שני ילדים ואחד מהם נפטר לפניו והשאיר שני ילדים, שני הנכדים מתחלקים בחלק שהיה מגיע להורה שלהם.

המצב שונה כשהילד נפטר אחרי ההורה. לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי, אז החלק עובר ליורשים של הילד עצמו, לפי צוואה שלו או לפי דין. בבקשה לצו ירושה צריך לפרט את שני המצבים: מי נפטר לפני המנוח ומי אחריו.

מתלבטים איך זה עובד אצלכם? שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

האם ידועים בציבור יורשים בלי צוואה?

כן, אם מתקיימים התנאים של סעיף 55 לחוק. הסעיף קובע שכאשר "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה", ומת אחד מהם, ו"בשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר", רואים את מי שנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה אילו היו נשואים. זה חל כשאין הוראה אחרת בצוואה שהמוריש השאיר.

את התנאים צריך להוכיח. המדריך של האפוטרופוס הכללי מציין שבת זוג שמבקשת הכרה כידועה בציבור צריכה להוכיח, בין היתר, שבשעת הפטירה אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר ושהם חיו חיים משותפים. כדאי לאסוף מוקדם מסמכים שמראים את החיים המשותפים. על ההוכחה עצמה כתבנו במאמר תצהיר ידועים בציבור, ועל הסדרת הקשר מראש בעמוד עורכת דין ידועים בציבור.

נוסח הסעיף מדבר על "איש ואשה". זוגות של בני אותו מין שרוצים ודאות כדאי שיטפלו בזה מראש, בצוואה, ופירטנו את האפשרויות במאמר ירושה וצוואות בזוגיות חד-מינית.

מה זה צו ירושה ולמה הבנק מבקש אותו?

צו ירושה הוא המסמך שמאפשר לממש את הירושה. לפי סעיף 69(א), הצו "יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעזבון". לפי סעיף 71, כוחו "יפה כלפי כל העולם" כל עוד לא תוקן או בוטל. הצו יכול להינתן על ידי הרשם לענייני ירושה, על ידי בית המשפט לענייני משפחה או על ידי בית דין דתי.

בלי הצו קשה לזוז. המדריך של האפוטרופוס הכללי מציין שרוב הגופים שמחזיקים מידע על רכוש המנוח, כמו בנקים והטאבו, ימסרו אותו רק אחרי שיוצג להם צו ירושה.

שימו לב גם למה שלא נכנס לעיזבון. לפי המדריך, ככלל, כספים מזכויות סוציאליות לפי חוזי ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל אינם חלק מהעיזבון. את אלה בודקים מול הגוף שמנהל אותם: קרן הפנסיה, קופת הגמל או חברת הביטוח.

איך מגישים בקשה לצו ירושה לרשם?

מגישים לרשם לענייני ירושה, ולרוב באתר הרשם באינטרנט. לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי, הגשה מקוונת אפשרית כשהיורשים הם בן זוג, ילדים או הורים, והיא כרוכה באגרה מופחתת. קרובים רחוקים יותר, כמו אחים וילדיהם או דודים וילדיהם, מגישים בקשה פיזית: במייל למוקד השירות של הרשם או בדואר רשום ללשכות הרשם.

לפני ההגשה מוודאים שאין צוואה. בודקים בחפצים של המנוח ושואלים את מי שטיפל בענייניו, כמו רואה חשבון או עורך דין. צוואה גוברת על ירושה על פי דין, ולכן מחפשים אותה לפני שמגישים.

מה כותבים בבקשה, לפי המדריך:

  • הצהרה שהמנוח לא הותיר צוואה, ושהיורשים שפורטו הם כל היורשים.
  • רשימה של כל הילדים של המנוח, גם מקשרים קודמים.
  • יורשים שנפטרו, עם תעודות הפטירה שלהם, ומי היורשים שלהם.
  • הסתלקויות של יורשים, אם יש.

את תעודת הפטירה של המנוח עצמו לא צריך לצרף. הנתון מועבר לרשם ישירות מרשות האוכלוסין. אם המנוח נפטר בחו"ל, פונים קודם למשרד הפנים כדי לעדכן את הפטירה במרשם.

המדריך ממליץ להגיש סמוך ככל האפשר לרישום הפטירה, לרוב כחודש אחריה. ככל שעובר זמן, עלולים לקרות שינויים שמסרבלים את ההליך. בקשה של בן זוג, הורה, ילד או אח של מי שמת עקב פעולות איבה או במהלך שירותו הצבאי פטורה מאגרה.

אפשר לבקש באותה בקשה גם רישום של הזכויות בטאבו. לפי המדריך, הרשם מעביר את הצו לרישום מיד אחרי שניתן. אם יש דירה בעיזבון, כדאי להחליט מראש אם לרשום אותה עכשיו או לחכות, כי לתזמון יכולות להיות השלכות מס.

מה קורה אחרי ההגשה ומי יכול להתנגד?

הבקשה מתפרסמת, ואפשר להגיש נגדה התנגדות. סעיף 67 קובע שהרשם יודיע על הבקשה ברבים ויקבע זמן להגשת התנגדויות "שלא יפחת משבועיים". לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי, הבקשות מתפרסמות באתר האפוטרופוס הכללי וברשומות, וההתנגדות מוגשת בתוך 14 יום מהפרסום. אחרי המועד מגישים בקשה להארכת מועד. התנגדות כרוכה באגרה, ובקשה להארכת מועד לא.

כשמוגשת התנגדות, הבקשה עוברת לבית המשפט (סעיף 67א(א)(1)). היא עוברת לבית המשפט גם כשהמדינה צד לבקשה, או כשהרשם ראה לנכון להעביר אותה. בבית המשפט רואים בה תובענה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה (סעיף 67א(ב)).

כשאין התנגדות והבקשה תקינה, המדריך של האפוטרופוס הכללי (2023) מציין שהרשם נותן צו תוך כ-40 יום בממוצע. בקשה חסרה תחזור להשלמה, והזמן יתארך. את מצב הטיפול בתיק אפשר לבדוק במערכת המקוונת של הרשם.

אפשר לחלק את הירושה אחרת ממה שהחוק קובע?

כן, בשתי דרכים: הסתלקות או הסכם חלוקת עיזבון. לפי סעיף 6(א), אחרי מות המוריש וכל עוד העיזבון לא חולק, יורש רשאי בהודעה בכתב לרשם להסתלק מחלקו, כולו או מקצתו. ככלל, הסתלקות לטובת אדם מסוים אפשרית רק לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש (סעיף 6(ב)). כשהמוריש מת בפעולות האיבה או המלחמה של "חרבות ברזל", סעיף 6א מתיר להסתלק גם לטובת קרובים נוספים, כמו הורי המוריש או נכדיו, בן זוג לשעבר וילד שהמוריש ראה כילדו. הסתלקות של קטין טעונה אישור בית משפט (סעיף 6(ג)), והסתלקות על תנאי בטלה (סעיף 6(ד)).

המקרה הנפוץ, לפי המדריך, הוא ילדים שמסתלקים מחלקם לטובת ההורה שנשאר בחיים. המדריך ממליץ להגיש את ההסתלקות יחד עם הבקשה לצו ירושה. הסתלקות אחרי שניתן הצו מחייבת בקשה לתיקון הצו ותשלום אגרה.

הדרך השנייה היא הסכם בין היורשים. לפי המדריך, הסכם חלוקת עיזבון תקף כשכל היורשים חתמו עליו, ואין חובה לאשר אותו. אם רוצים אישור, מגישים לבית המשפט, כי לרשם אין סמכות לאשר הסכם כזה. הסכם מתאים למשל לשני ילדים שיורשים שתי דירות ומעדיפים שכל אחד יקבל דירה שלמה.

מה עם החובות של המנוח?

היורשים משלמים אותם מתוך העיזבון, עד גובה החלק של כל אחד. לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי, היורשים חייבים לשלם את החובות עד לגובה חלקם בעיזבון, ורק אחר כך לחלק את מה שנשאר. אם לא משלמים, הנושים עלולים לתבוע את היורשים אישית. אם החובות גבוהים מהנכסים, אפשר לבקש לנהל את העיזבון בחדלות פירעון.

הסדר שהמדריך מתאר: מגישים בקשה לצו ירושה, מחכים לצו, ורק אז משלמים. לפני ששולפים כסף מהכיס הפרטי, עשו רשימה של הנכסים ושל החובות.

שאלות ותשובות

צריך עורך דין כדי להגיש בקשה לצו ירושה?

המדריך של האפוטרופוס הכללי מתאר הגשה של קרובים שאינם מיוצגים, כך שאפשר להגיש לבד. עורכת דין עוזרת כשיש יורש שנפטר, ילדים מכמה קשרים, ידועים בציבור, הסתלקות או חשש להתנגדות.

כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה?

לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי (2023), כשהבקשה תקינה ואין התנגדות, הרשם נותן צו תוך כ-40 יום בממוצע. התנגדות או מסמכים חסרים מאריכים את הזמן.

האם כספי פנסיה וביטוח חיים נכנסים לירושה?

ככלל לא. לפי המדריך, כספים מזכויות סוציאליות לפי חוזי ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל אינם חלק מהעיזבון. פנו לכל גוף כזה ובדקו מולו מה מגיע ולמי.

מה קורה אם אין יורשים בכלל?

המדינה יורשת (סעיף 17(א)). לפי סעיף 17(ב), מה שהיא יורשת משמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.

צריך לצרף לבקשה את תעודת הפטירה של המנוח?

לא. לפי המדריך, הנתון מועבר לרשם ישירות מרשות האוכלוסין. תעודות פטירה צריך לצרף רק ליורשים שנפטרו.

רוצים לבדוק מי יורש אצלכם? שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

המאמר מסביר את הדין באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בעובדות שלו; לפני שפועלים, דברו עם עורכת דין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.