
ילד אוטיסטי, אמא שמנטרת את בנה בזמן אמת ועוצרת רכב באמצע הכביש כדי לקחת אותו מאביו. בית המשפט בירושלים קרא לזה בשמו. מאמר על ניכור הורי, על ילדים שמשלמים את המחיר, ועל מה שקורה כשהמערכת סוף סוף מתעוררת. יש רגע שבו ניכור הורי יוצא מהדפים המשפטיים היבשים ומקבל פנים אנושיות.
במקרה הזה, הפנים הן של ילד יושב במושב הנוסע של רכב אביו, אחרי ערב של קולנוע וסעודת שבת, ולפתע רכב אמו מגיח מהכיוון הנגדי, עוצרת את הרכב בנתיב הכביש וחוסמת את רכבו של האב. הם חוטפת את הילד מרכבו של האב ונוסעת מהמקום. כל זה תועד בסרטון שהוצג בפני בית המשפט לענייני משפחה בירושלים אשר קבע כי האם מנכרת וכי היא תישא בהוצאות בסך 3,000 ₪ על כל הפרה שתבצע שהילד שוהה אצל האב. אבל כדי להבין למה פסק דין זה חשוב, צריך להתחיל מההתחלה.
הילד שבמרכז הסיפור הזה נמצא על הרצף האוטיסטי. זה פרט שאי אפשר להתעלם ממנו, כי הוא משנה את כל המשוואה. ילד על הספקטרום זקוק לשגרה, לצפיות, לעקביות. שינויים פתאומיים, מתח רגשי, העדר קשר עם הורה ושינוי קיצוני באורח החיים עלול לפגוע בו ברמה שקשה אחר כך לתקן. כשמדברים על "טובת הילד" בתיקים כאלה, מדברים על נזק ממשי, ברור שנגרם בכל יום יותר ויותר. האב הגיש בקשה לבית המשפט לאחר שהאם החליפה את מנעול הדירה וחסמה בפניו את הגישה לביתו ולבנו. מאז שעזב, לטענתו, האם השתמשה בילד ככלי לחץ – סיכלה את הסדרי השהות, הגבילה את קשרו עם בנו, ומנעה ממנו למעשה לתפקד כאב. בית המשפט קיבל את בקשתו. נקבעו הסדרי שהות והאם הפרה אותם.
מה שהתגלה בדיון היה מטריד עוד יותר מהאירוע על הכביש. בית המשפט עיין בהתכתבויות הווטסאפ בין האם לקטין התכתבויות שהתנהלו בזמן שהילד שוהה אצל אביו. האם הטרידה את הקטין בהודעות סרק, בדקה איתו מה הוא אוכל, שותה, האם יש ריח טוב למצעים במיטה, האם הבית נקי ובסופו של דבר, עודדה אותו לקום ולחזור הביתה. מאוחר יותר האב גילה כי על הקטין יש אמצעי מעקב שמדווח לאם בכל רגע נתון אודות הקטין.
השופט בראון כתב על כך בגלוי: הרושם הוא שהאם אינה רואה באב הורה השווה לה. המסרים שהיא מעבירה לילד על אביו שליליים ומנכרים. וכאשר הילד "מחליט" לעזוב את בית האב ולחזור אליה זו אינה החלטה שלו. זו החלטה שלה, שמועברת דרכו. זוהי הדינמיקה של ניכור הורי. לא תמיד היא נראית כמו סירוב גלוי. לעיתים היא נראית כמו אמא שדואגת. כמו אמא שרוצה לדעת שבנה בסדר. כמו אמא שלא מסוגלת לשחרר – כי היא אוהבת אותו כל כך.
אבל מאחורי הדאגה המוצהרת מסתתרת עובדה אחת פשוטה: הילד מנוכר ומורחק מאביו עד לרמה שהאב מאבד את הזכות להיות הורה. הפסיקה בתחום ניכור הורי קובעת שמימד הזמן הוא קריטי. ככל שהנתק מתארך, כך הוא מתקבע. מה שהיום הוא "הילד לא רוצה ללכת לאבא" הופך מחר ל"הילד לא מכיר את אביו". ומה שהיום ניתן לתיקון, עלול מחר להיות בלתי הפיך. הדברים נכונים לכל ילד. הם נכונים שבעתיים לילד על פקטרום האוטיסטי, שעבורו כל שיבוש בקשר, כל חוסר עקביות, כל מסר רגשי עמוס – הוא נטל כבד יותר מאשר לילד אחר.
בית המשפט לא המתין. נאסר על האם ליצור קשר עם הבן בזמן שהותו אצל האב. נאסר עליה לדבר סרה על האב בפני בנה. על כל הפרה של הסדרי השהות נקבע קנס כספי. האם חויבה בהוצאות משפט. ותסקיר עו"ס הוזמן להגשה תוך מאה יום. אלה אינם סעדים שגרתיים וכל הכבוד לבית המשפט על כך. מה לוקחים מהתיק הזה הביתה? שניכור הורי לא מתחיל במחשבה מרושעת. הוא מתחיל בתחושה – שהילד שלי צריך אותי יותר מאשר את ההורה השני, שאני יודעת מה טוב לו, שאם אשמור עליו קרוב אלי, אגן עליו. במקרים רבים, ההורה המנכר אפילו לא מבין שהוא מזיק. הוא בטוח שהוא מגן. אבל הילד יודע. הוא אולי לא יכול לנסח את זה, בוודאי לא ילד על הרצף שמתקשה ממילא לעבד מציאות רגשית מורכבת. אבל הוא חי בתוך המתח הזה כל יום. הוא זה שנושא אותו.
אם יש דבר אחד שפסק דין זה מזכיר לנו, הוא שכשיש עדויות ברורות להתנהלות כזו – מותר, ואפילו חובה, לפנות לבית המשפט ולדרוש שהמציאות תיבדק לאור היום. אם אתם שואלים את עצמכם: מה זה ניכור הורי? איך מזהים ניכור הורי? האם אפשר לפנות לבית המשפט בעניין ניכור לפני שיש נתק מוחלט? מה בית המשפט יכול לעשות במקרה של ניכור הורי?
אם אתם נמצאים במצב בו קשר שמצטמצם בהדרגה, ילד שמתרחק, אל תחכה לרגע שבו הנתק יהפוך לעובדה מוגמרת. צור קשר עם עורך דין אשר יכולה לשנות את המסלול. התקשר עכשיו.