כששני בני הזוג רשומים כבעלים של הדירה, כל אחד מהם רשאי לדרוש בכל עת לפרק את השיתוף. אם אין הסכמה, בית המשפט לענייני משפחה יכול להורות על מכירת הדירה וחלוקת הכסף. כשיש ילדים קטינים, המכירה מתעכבת עד שבית המשפט משתכנע שיש להם ולהורה שגר איתם פתרון מגורים מתאים.
כן. הרצון להישאר בדירה לבדו לא חוסם מכירה. חוק המקרקעין קובע שכל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף. דירה שרשומה על שם שניכם היא בדיוק מקרקעין משותפים כאלה.
המשמעות המעשית פשוטה: מי שרוצה להישאר צריך תוכנית. "אני לא עוזבת" או "הוא לא יזרוק אותי מהבית" זו תחושה מובנת, ובית המשפט יבחן דברים אחרים. השאלות שבאמת יקבעו מה יקרה הן אם אתם יכולים לקנות את החלק של הצד השני, אם יש ילדים קטינים שגרים בדירה, ואיך מסתדרים עד שמגיעים להחלטה.
השאלה של מי הדירה, למשל כשההורים של אחד מכם נתנו כסף לקנייה, היא שאלה נפרדת. עליה כתבנו במאמר מתנה מההורים לדירה בגירושין. כאן אנחנו עוסקים בהליך עצמו, כששניכם בעלים.
יש שלוש דרכים, ושתיים מהן לא דורשות בית משפט.
הראשונה: אחד קונה את החלק של השני. החוק קובע שפירוק השיתוף יהיה קודם כול לפי הסכם בין השותפים, ולכן אפשר להסכים שבן הזוג שנשאר משלם לשני את שווי חלקו ומקבל את הדירה כולה. לפני שמסכימים על מספר, כדאי שמאי אחד ששניכם בוחרים יחד. אם הקנייה תלויה במשכנתא, כדאי לבדוק מוקדם מול הבנק אם מי שנשאר יוכל לקחת אותה לבד. בלי אישור כזה הקנייה לא תצא לפועל.
השנייה: מוכרים יחד בשוק החופשי ומחלקים את הכסף. כך חוסכים את ההוצאות של הליך משפטי ואת הלחץ של מכירה כפויה.
השלישית: כשאין הסכמה, פירוק השיתוף נעשה לפי צו של בית המשפט.
בין בני זוג, תביעה לפירוק שיתוף בדירה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. החוק מגדיר כ"ענייני משפחה" גם תביעה אזרחית בין בני זוג שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, וזה כולל בן זוג לשעבר כשהעניין נובע מהתקופה שבה הייתם יחד. אם כבר הוגשה תביעת גירושין בבית הדין הרבני, בדקו עם עורכת דין לפני שמגישים איפה תידון הדירה.
לפני שמגישים את התביעה עצמה מגישים בקשה ליישוב סכסוך. אחריה מוזמנים שני הצדדים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום, שמתקיימות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה. הפגישות האלה הן הזדמנות ראשונה לדבר על הדירה בליווי של אנשי מקצוע, לפני שמוגשת תביעה.
על השאלה לאיזו ערכאה פונים, ועל המצב בפתח תקווה והאזור, כתבנו בנפרד במאמר איפה מגישים בגירושין בפתח תקווה.
שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025
בדירה רגילה בדרך כלל לא. החוק מעדיף חלוקה בעין כשהמקרקעין ניתנים לחלוקה, אבל דירה אחת בבניין בדרך כלל אי אפשר לפצל לשתי דירות. במקרקעין שלא ניתנים לחלוקה, או כשחלוקה תגרום הפסד ניכר, פירוק השיתוף נעשה במכירה וחלוקת הכסף.
יש חריג: כשעיקר המקרקעין הוא בית שראוי להירשם כבית משותף, בית המשפט רשאי, אחרי חוות דעת של המפקח על רישום מקרקעין, לרשום אותו כבית משותף ולהקצות לכל אחד דירה לפי חלקו. אם יש לכם בית פרטי עם יחידת דיור נפרדת, שווה לבדוק עם עורכת דין אם החריג רלוונטי אליכם.
הוא מעכב את ביצוע המכירה. סעיף 40א לחוק המקרקעין קובע שכאשר בית המשפט מחליט על פירוק שיתוף בדרך של מכירה בדירה של בני זוג שמשמשת להם למגורים, הוא לא יורה על ביצוע המכירה כל עוד לא נוכח שלילדים הקטינים ולהורה שמחזיק בהם יחד נמצא הסדר מגורים אחר שמתאים לצורכיהם. ההסדר יכול להיות גם הסדר ביניים למגורים זמניים, לתקופה שבית המשפט יקבע.
הסעיף נותן זמן עד שנמצא הסדר מגורים שמתאים לילדים, ואינו קובע זכות להישאר בדירה לתמיד. ההורה שמבקש עיכוב צריך להגיע עם תמונה מוחשית של הצרכים, למשל קרבה לבית הספר ולגן, מספר חדרים ומה אפשר לשכור בכסף שיתקבל מהמכירה. ההורה שרוצה למכור יכול להציע פתרון מגורים קונקרטי, וזה עשוי לקצר את העיכוב.
לפעמים כן. החוק קובע ששותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב לשאר השותפים, לפי חלקיהם, שכר ראוי בעד השימוש. לתשלום הזה קוראים בדרך כלל "דמי שימוש".
בפועל זו שאלה שמסעירה זוגות רבים בגירושין. מי שעזב מרגיש שהוא משלם שכר דירה במקום אחר ובמקביל מממן חצי מהדירה של הצד השני. מי שנשאר מרגיש שהוא גר שם עם הילדים, ולכן לא מגיע לשני כלום. אם קמה חובה כזו, וממתי, תלוי בעובדות של כל משפחה: מי עזב ולמה, מי גר בדירה עם הילדים, מי משלם את המשכנתא ואיך כל זה משתלב בשאלת המזונות והמדור. לפני שתובעים דמי שימוש, או לפני שמסרבים לשלם אותם, כדאי לעשות את החשבון הזה עם עורכת דין.
כל עוד אין הסכם אחר, כל אחד מבני הזוג רשאי להשתמש בדירה שימוש סביר, בתנאי שלא ימנע שימוש כזה מהשני. כל אחד גם רשאי לבצע לבד פעולה דחופה ובלתי צפויה שדרושה כדי לשמור על הדירה, כמו תיקון נזילה, ועליו להודיע על כך לשני בהקדם. כל דבר שחורג מניהול או משימוש רגילים, כמו שיפוץ גדול, דורש הסכמה של שניכם. לפני שמשכירים את הדירה לאחרים, כדאי לקבל הסכמה בכתב של הצד השני.
עוד כמה צעדים מעשיים שעוזרים בתקופה הזו:
ברירת המחדל בחוק היא מכירה בדרך שבה נמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, אלא אם בית המשפט הורה על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר. בתביעה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג, הליכי הביצוע נעשים לפי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, אלא אם הוא הורה לבצע אותם דרך לשכת ההוצאה לפועל.
מכירה בהליך כפוי בדרך כלל יקרה ואיטית יותר ממכירה בהסכמה. גם אם הקשר ביניכם קשה, הסכמה על שמאי ועל מחיר מינימלי עשויה לחסוך לשניכם כסף אמיתי.
יחד, כשהתביעות נובעות מאותה מסכת עובדתית. תקנה 15(א)(1) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, קובעת שבתובענה רכושית, לרבות פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התובע מאחד את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית. במילים פשוטות: כשהתביעה על הדירה והתביעה על שאר הרכוש נובעות מאותה מסכת עובדתית, מגישים אותן יחד.
זה חשוב גם כשמנסים להגיע להסכם. בהסכם, בן זוג שנשאר בדירה יכול לפעמים "לשלם" על חלק מהזכויות של הצד השני דרך נכס אחר, כמו קרן השתלמות או רכב. ואם יש מחלוקת אם הדירה בכלל שייכת לשניכם, למשל כי נקנתה לפני הנישואין, קראו את המאמר נרשמת למחיר למשתכן לפני הנישואין.
קודם אוספים מסמכים ועושים חשבון, ורק אחר כך מדברים עם הצד השני.
בהליך גירושין מלא, הדירה היא בדרך כלל רק פרק אחד. על הליווי כולו אפשר לקרוא בעמוד עורכת דין גירושין והסכם גירושין. זוגות שלא נישאו וקנו דירה יחד מוזמנים לעמוד ידועים בציבור, הסכמי חיים משותפים ופירוק שיתוף.
סעיף 37 לחוק המקרקעין מאפשר לכל שותף לדרוש פירוק שיתוף בכל עת, והוא לא מתנה זאת בגט. כמו בכל סכסוך רכושי ביניכם, מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך. מה בית המשפט יחליט ומתי הוא יורה על מכירה בפועל, תלוי בנסיבות ובשאר ההליכים שמתנהלים ביניכם.
החוק נותן הגנה בשלב ביצוע המכירה. כשבית המשפט מחליט למכור את דירת המגורים של בני הזוג ויש ילדים קטינים, הוא לא יורה על ביצוע המכירה כל עוד לא נוכח שלילדים ולהורה שמחזיק בהם נמצא הסדר מגורים מתאים, לרבות הסדר ביניים זמני לתקופה שהוא קובע.
סכסוך בין בני זוג על רכוש שנובע מהקשר ביניהם הוא "סכסוך משפחתי" לפי החוק, ולכן מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך. אחריה מוזמנים לעד ארבע פגישות ביחידת הסיוע בתוך 45 ימים.
ברירת המחדל היא מכירה בדרך שבה נמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, אבל בית המשפט יכול להורות על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר. ההליך מתנהל בפיקוח בית המשפט לענייני משפחה.
פעולה דחופה לשמירה על הדירה, כמו תיקון נזק, מותרת גם בלי הסכמה, בתנאי שמודיעים לצד השני. שיפוץ גדול חורג משימוש רגיל ודורש הסכמה של שניכם. לפני השכרה, כדאי לקבל הסכמה בכתב של הצד השני.
שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025
נכתב על ידי עו"ד נופר זומר, עודכן ב-12.11.2026
המאמר מסביר את הדין באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בעובדות שלו; לפני שפועלים, דברו עם עורכת דין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.