נפרדתם ואין הסכם? בית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב ב-2021 שחוק יחסי ממון לא חל על ידועים בציבור. השאלה עוברת לחזקת השיתוף: האם גיליתם כוונה להיות שותפים ברכוש. עצם הקשר לא מקנה אוטומטית זכות בנכסי השני, ומי שטוען לשיתוף צריך לשכנע את בית המשפט. ילדים ומזונות הם סוגיות נפרדות.
לא, כך כתב בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפסק דין מ-15.2.2021 (עמ"ש 56634-06-20): "הוראות חוק יחסי ממון אינן חלות על בני זוג ידועים בציבור". באותו משפט הוסיף שחזקת השיתוף "עשויה לחול" עליהם בנסיבות מתאימות.
ההבדל מורגש בפרידה. סעיף 5 לחוק נותן לכל אחד מבני הזוג, עם התרת הנישואין או פקיעתם, מחצית משווי כלל הנכסים, למעט החריגים שהסעיף מונה. נשואים שלא עשו הסכם ממון, או שההסכם שלהם אינו קובע אחרת, נכנסים למסלול הזה (סעיף 3(א)), למעט מי שנישאו לפני תחילת החוק ב-1.1.1974 (סעיפים 14 ו-19). על המסלול הזה מדובר בעמוד גירושין והסכם גירושין. ידועים בציבור בלי הסכם מתחילים מהראיות.
הסכם משתמע שבית המשפט מסיק מהחיים המשותפים. כך תואר הבסיס להלכה בפסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 52/80 שחר נ' פרידמן (16.2.1984): הסכם "לפיו הם שותפים שווים בזכויות ברכוש מסוים". באותו פסק דין נקבע, מול דעת המיעוט של השופט שינבוים, שההלכה חלה גם על בני זוג שלא נישאו וחיים כידועים בציבור. קיומו של הסכם והיקפו, נכתב שם, הן "שאלות שבעובדה", כלומר מוכרעות לפי כל נסיבות העניין.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת כתב ב-2007 שמסגרת החיים של ידועים בציבור "אינה מקנה באופן אוטומטי" זכויות על נכסי בן הזוג השני. ובמסמך שלו מ-2024 נכתב שגם זוגות חד-מיניים ובני זוג מדתות שונות יכולים להיחשב ידועים בציבור.
בית המשפט לענייני משפחה בטבריה (תמ"ש 575-01-20, 28.1.2021) פירט שני שלבים. קודם קובעים אם מדובר בידועים בציבור ולמשך איזו תקופה, ורק אחר כך עוברים לזכויות. להחלת החזקה דרש שם שני תנאים: ניהול אורח חיים כבעל ואישה ומאמץ משותף.
על מי שטוען לשיתוף. בפסק הדין שחר נכתב: "נטל השכנוע מוטל, כמובן, כל העת על התובע, הטוען לשיתוף בנכסים", כלומר עליו לשכנע את בית המשפט. התובע יכול להוכיח שמנסיבות המקרה קמה חזקה של שיתוף, ואז עובר לנתבע נטל הבאת הראיות להפריך אותה: עכשיו הוא צריך להביא ראיות נגד החזקה.
אצל ידועים בציבור הדרישה גבוהה יותר. בפסק הדין מטבריה נכתב, בהפניה לפסק הדין סלם נ' כרמי של בית המשפט העליון, שהנטל על ידוע בציבור "הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן-זוג נשוי". גם את עצם המעמד מוכיחים: הנטל להראות שהזוג עונה להגדרה לתקופה מסוימת "חל על הצד הטוען לכך".
יש לכם דירה או עסק על שם אחד מכם? אפשר לעבור על המצב בעמוד ידועים בציבור, הסכמי חיים משותפים ופירוק שיתוף.
שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025
נקודת הפתיחה צרה: נכסים של היום-יום ונכסים שקניתם יחד. פסק הדין מטבריה מצטט את ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי: אצל ידועים בציבור, חזקת שיתוף שלא הובאו ראיות לסתירתה "עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני-הזוג בחייהם היום-יומיים, או בכאלה שנרכשו על ידיהם במשותף".
גם לנכסים שנצברו בתקופת החיים המשותפים "תידרש ראיה נוספת כלשהי, שתעיד (לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף". אצל בני זוג נשואים, לפי אותו ציטוט, בהיעדר ראיה לסתור די בתנאים להקמת החזקה כדי להחיל שיתוף על כל נכסיהם. ההשוואה שם היא בתוך חזקת השיתוף, ולא למסלול של סעיף 5 שתואר למעלה.
יכולה להיות, והנטל עליכם. בתיק מטבריה נכתב שהנטל של שינוי רישום במקרקעין שנרשמו על שם אחד מבני זוג החיים כידועים בציבור "הינו נטל כבד", ושמי שטוען כי למרות הרישום קמה גם לו זכות, "עליו מוטל נטל הראיה".
שני פסקי דין מראים את הטווח. פסק הדין שחר לא עסק בפרידה: המחלוקת הייתה בין הגבר לבין בנה של האישה, אחרי מותה. השניים חיו יחד כידועים בציבור כארבעים שנה, וזכות החכירה בבית ששימש למגורים נרשמה על שם הגבר. בית המשפט העליון קיבל את ערעור הבן ולמד על הסכם משתמע שחל גם על הבית. השופט בך הוסיף שלו האישה הייתה נפטרת אחרי שנתיים או שלוש, היה מתקשה יותר בתשובה החלטית.
בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת (תלה"מ 67671-11-17, 4.4.2021) התובעת הוכרה כידועה בציבור לתקופה של כשמונה שנים, ובכל זאת הדירה נקבעה כרכוש של הנתבע בלבד. היא לא הייתה חתומה על חוזה הרכישה ולא על מסמכי המשכנתא, והשופטת כתבה שבמקרה שלפניה אין בעצם המגורים המשותפים, לבדו, כדי להקים כוונה לשיתוף בדירה.
את ההתנהלות בפועל. בפסק הדין שחר נכתב שכוונה להפרדה ברכוש אפשר ללמוד, לעתים, מכך שכל אחד מבני הזוג מנהל את רכושו בנפרד. פסק הדין מנצרת מראה איך זה נראה בתיק אחד, וכך נימקה שם השופטת את הקביעה בדבר הפרדה רכושית:
בתיק ההוא, מה שהוצהר מול הביטוח הלאומי שימש גם בשאלת הרכוש. לכן כדאי לדעת מה הצהרתם.
כך נבחנו בשני התיקים גם עסק ופנסיה. בתיק מטבריה הוכח שהתובעת עזרה בהנהלת החשבונות של העסק, ובית המשפט כתב ש"אין בכך בכדי להוכיח בעלות". בתיק מנצרת נקבע שמשטר ההפרדה חל גם על זכויות סוציאליות ופנסיה. תיק מרכז-לוד נראה אחרת: שם לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שחזקת השיתוף חלה על הרכוש שצברו בתקופת הקשר.
כל אחד מכם יכול לדרוש פירוק. סעיף 37(א) לחוק המקרקעין קובע: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף", וסעיף 37(ב) עוסק בהסכם שיתוף שמגביל זאת. לגבי חלקי השותפים, סעיף 28 קובע "חזקה שהם שווים", כלומר נקודת המוצא היא חלקים שווים. בדקו בנסח הרישום מה רשום לגבי כל אחד מכם.
באין הסכם, הפירוק נעשה בצו בית משפט. מקרקעין הניתנים לחלוקה מחולקים בעין, כלומר מחלקים את הנכס עצמו. אם אינם ניתנים לחלוקה, או אם בית המשפט נוכח שחלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, מוכרים וחולקים את הכסף מהמכירה (סעיף 40(א)). המכירה נעשית בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם בית המשפט הורה על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר (סעיף 40(ב)).
למי שנשאר בדירה לבד רלוונטי סעיף 33, שמחייב שותף שהשתמש במקרקעין משותפים בשכר ראוי ליתר השותפים לפי חלקיהם, כל עוד אין הוראה אחרת בהסכם שיתוף (סעיף 29(ב)). הסעיף לא נוקב בסכום ולא מבחין לפי הסיבה שבגללה אחד מכם נשאר בדירה, ולכן לשון החוק לבדה לא אומרת כמה תשלמו או תקבלו בתיק שלכם.
כשיש ילדים קטינים רלוונטי גם סעיף 40א, שעוסק בדירה של בני זוג המשמשת להם למגורים: גם אחרי החלטה על מכירה, בית המשפט לא יורה על ביצועה והיא תעוכב, כל עוד לא נוכח שלילדים הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים. זה עיכוב, ולא ביטול של המכירה. הסעיף מדבר על "בני זוג" ולא מזכיר ידועים בציבור במפורש, ולכן אל תניחו מראש שהוא חל עליכם.
ילדים ומזונות ילדים נבחנים כמו אצל נשואים, לפי מסמך מרכז המחקר של הכנסת מ-27.12.2007: "אין הבדל בין זוגות נשואים ובין ידועים בציבור". לגבי מזונות אישה נכתב שם שהחיים כידועים בציבור, גם ארוכים ועם ילדים משותפים, "אינם יוצרים חובה של הגבר לשלם לאשה מזונות לאחר הפרדה". לפי אותו מסמך, בכך אין הבדל מנשואים לפי הדין היהודי. ההבדל הוא בתקופת הפירוד, לפני גירושין: אצל נשואים לפי הדין היהודי יש חובת מזונות לאישה, ואילו "אצל ידועים בציבור על-פי רוב לא תהיה חובה כזאת". זה מה שנכתב במסמך מ-2007, ולכן בדקו את המצב העדכני לפני שאתם מוותרים על תביעה.
גם בתיק מנצרת וגם בתיק מטבריה הוכרעו באותו פסק דין תביעות למשמורת ולמזונות הקטינה, לצד הרכוש. הסבר על התביעה עצמה: מזונות ילדים.
כן, וזו דרך שמסמך הכנסת מ-2007 מתאר: פרדה של ידועים בציבור "באמצעות חתימה על הסכם פרדה שבו מוסדרות כל הסוגיות הקשורות בפירוק היחסים". זה מה שמחפשים לפעמים בשם הסכם פירוד.
אישור אפשר לבקש מבית המשפט לענייני משפחה. סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה כולל תביעה אזרחית בין אדם לבן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. בן משפחה הוא גם בן זוג, "לרבות הידועה בציבור כאישתו", וגם בן זוג לשעבר, אם נושא התביעה נובע מהקשר בתקופה שבה היו בני זוג. הסעיף לא מזכיר זוגות חד-מיניים במפורש, ולכן זוג חד-מיני צריך לברר את הדרך לאישור מראש. לפי סעיף 3(ג), בעניין שבסמכותו בית המשפט מוסמך גם לאשר הסכם, אף אם אין תובענה תלויה ועומדת, והוא רשאי לתת להסכם תוקף של פסק דין.
עדיין גרים יחד ורוצים לסדר את זה מראש? ראו הסכם חיים משותפים לבנות זוג והורות.
מודיעים למוסד בכתב. מרכז המחקר של הכנסת כתב במסמך מ-26.3.2024 שלפי טופס הבקשה להכרה של המוסד, זוגות שקיבלו הכרה "אך חל שינוי במעמדם, נדרשים להצהיר על כך, בכתב, למוסד לביטוח לאומי". לפי אותו מסמך, הכרה כזו תקפה לעניין חוק הביטוח הלאומי ובנושאים שהמוסד מופקד על ביצועם.
הדרישה הזו מופנית למי שקיבל הכרה מהמוסד. הרכוש הוא שאלה אחרת: בתיק מטבריה נכתב שהעובדה שקיים בין צדדים קשר של ידועים בציבור "אין בה כשלעצמה ראיה לקיום שיתוף קנייני בנכסים".
לרכז רשימה של נכס מול ראיה. לכל דירה, רכב, חשבון, עסק וקרן רשמו על שם מי הם, מתי נרכשו ומאיזה כסף. צרפו נסח רישום, חוזה רכישה, מסמכי משכנתא ודפי בנק. אספו גם את מה שמילאתם מול הביטוח הלאומי ורשויות אחרות, כולל מה שלא נעים לקרוא היום, ורשמו מתי עברתם לגור יחד.
עם הרשימה הזו קל יותר להחליט בין הסכם לתביעה. עו"ד נופר זומר מטפלת בפרידה של ידועים בציבור ובפירוק שיתוף, ועדיף לעבור על הרשימה לפני שחותמים על טיוטה שהצד השני הביא.
בעיקר על משך הקשר, חשבונות בנק, תעודות זוגיות, הכרה של בית המשפט ותכולת הדירה.
אין לזה תשובה במספר. בפסק הדין שחר נכתב בעניין הזה ש"אין לקבוע מסמרות, שכן הכול תלוי בנסיבות". עוד נכתב שם שייתכן שבתחילת החיים המשותפים לא יחול שיתוף, ושעם הזמן והתייצבות הקשר הוא יתחיל, ולפי גמירת דעת בני הזוג אף יגיע לנכסים שנרכשו קודם. שאלת המעמד נבדקת בנפרד: בתיק מנצרת לא הוכרה כידועים בציבור התקופה מסוף 2007 עד אוגוסט 2009, כי לא הובאו ראיות לאורח החיים בה.
לא בהכרח. בתיק מנצרת נכתב שחשבונות נפרדים "עשויים להיחשב, חרף ההפרדה, רכוש משותף" אם שימשו את בני הזוג כ"קופה רעיונית משותפת". באותו תיק עצמו הם דווקא העידו על הפרדה.
לא בהכרח. מסמך הכנסת מ-2024 מתאר תעודות כאלה כתצהיר על כך שהזוג מנהל חיים משותפים ועל מעמדו כידועים בציבור. לגבי הרכוש, בתיק מטבריה נכתב שהעובדה שקיים קשר של ידועים בציבור אינה כשלעצמה ראיה לשיתוף קנייני.
לא אוטומטית: ההכרה היא שלב אחד, והשיתוף ברכוש נבדק אחריה. בתיק מנצרת ניתן פסק דין הצהרתי שהצדדים היו ידועים בציבור, ובאותו פסק דין נדחתה התביעה לאיזון, כלומר לחלוקת שווי הרכוש. גם בתיק מטבריה נקבע שהשניים ניהלו חיי משפחה משותפים מ-2007 עד יולי 2019, ובכל זאת התובעת לא הוכיחה שיתוף בעסק של הנתבע, ובפרק על העסק נכתב שבין הצדדים שררה בפועל "הפרדה רכושית מוחלטת". על המיטלטלין המשותפים באותו תיק, כלומר תכולת הדירה, ניתנה הוראת חלוקה. בכיוון ההפוך, בפסק הדין שחר למד בית המשפט העליון על הסכם משתמע שחל גם על הבית, אחרי כארבעים שנה של חיים משותפים.
בתיק מטבריה הורה בית המשפט על דרך אחת: הנתבע מחלק את המיטלטלין המשותפים, כלומר את הריהוט ומוצרי החשמל, לשתי רשימות תוך 30 יום, והתובעת בוחרת אחת מהן. זו הוראה בתיק מסוים, ואפשר לאמץ את הרעיון גם בהסכם ביניכם.
שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025
נכתב על ידי עו"ד נופר זומר, עודכן ב-4.11.2026
המאמר מסביר את הדין באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בעובדות שלו; לפני שפועלים, דברו עם עורכת דין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.