ערר לבית הדין לעררים: מה עושים אחרי סירוב של משרד הפנים

ערר לבית הדין לעררים מגישים כשרשות האוכלוסין וההגירה או שר הפנים החליטו נגדכם בעניין כניסה לישראל, שהייה וישיבה בה, יציאה ממנה או אזרחות. הערר מוגש בכתב, בתוך 30 יום, לאחד מארבעה מושבים: תל אביב, ירושלים, באר שבע או חיפה. בית הדין בודק את ההחלטה כמו שבית משפט לעניינים מינהליים בודק עתירה.

ההחלטה מגיעה, ובה כתוב שהבקשה נדחתה. בן הזוג שלכם, או אתם עצמכם, אמורים לגור כאן, ופתאום יש תאריך שאחריו האשרה כבר לא בתוקף. ברגע הזה יש נטייה לחכות ולנסות להבין מה קרה. אבל השעון של הערר כבר התחיל לרוץ.

מה זה בית הדין לעררים, ועל אילו החלטות הוא דן?

בית הדין לעררים דן בעררים על החלטות של רשות האוכלוסין וההגירה ושל שר הפנים בענייני כניסה, שהייה, יציאה ואזרחות. הוא פועל מכוח פרק רביעי 1 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, וכל ערר נשמע לפני דיין אחד. זה הליך שיפוטי לכל דבר: יש כתב ערר, יש כתב תשובה של הרשות, ולפעמים יש דיון באולם.

ההחלטות שאפשר לערור עליהן מפורטות ברשימה שבתוספת השנייה לחוק, והן עוסקות בכניסה לישראל, בשהייה ובישיבה בה, ביציאה ממנה ובאזרחות. כשההחלטה שקיבלתם מופיעה ברשימה, הדרך לתקוף אותה עוברת דרך בית הדין לעררים.

לבית הדין לעררים מגיעים, בין השאר, זוגות שאחד מבני הזוג בהם אינו ישראלי. סירוב לבקשה למעמד לבן זוג זר, סירוב להאריך אשרה, החלטה שהתקבלה אחרי ראיון במשרד הפנים שלא הלך טוב. זה נכון לזוגות נשואים, ולא פחות מזה לידועים בציבור, שצריכים להוכיח קשר בלי תעודת נישואים.

תוך כמה זמן צריך להגיש ערר?

בתוך 30 יום. החוק קובע שהערר מוגש בכתב בתוך 30 יום מהמועד המוקדם מבין אלה: היום שבו ההחלטה פורסמה כדין, היום שבו קיבלתם הודעה עליה, או היום שבו נודע לכם עליה.

שימו לב למילה "המוקדם". אם שמעתם על ההחלטה בטלפון מהלשכה, והמכתב הרשמי הגיע שבוע אחר כך, הספירה עלולה להתחיל מהשיחה ולא מהמכתב. אל תחשבו מהיום שבו פתחתם את המעטפה.

בכתב הערר עצמו צריך לכתוב מתי ההחלטה פורסמה, מתי קיבלתם עליה הודעה או מתי נודע לכם עליה. לכן שמרו את המעטפה, צילום מסך של המייל, או כל דבר אחר שמראה את התאריך.

מה עושים אם 30 הימים כבר עברו?

לא מחכים עוד יום, וגם לא מוותרים לבד. קודם כל בודקים מתי באמת התחיל המועד. התאריך שאתם זוכרים לא תמיד זהה לתאריך שבו ההודעה נמסרה בפועל, ולכן בודקים מול המסמכים.

אחר כך שואלים אם משהו השתנה מאז ההחלטה. נולד ילד, התחתנתם, עברתם לגור יחד, הצטברו מסמכים שלא היו בתיק. במצב כזה לפעמים נכון יותר להגיש לרשות בקשה חדשה עם התמונה המעודכנת, במקום להילחם על החלטה ישנה שהתקבלה על בסיס חומר חסר.

ההכרעה בין שתי הדרכים תלויה בתוכן ההחלטה ובמה שיש לכם ביד. אם אתם כבר באיחור, זה הזמן לשבת עם עורכת דין ולבדוק את המסמכים עצמם.

אפשר לשלוח לי את ההחלטה שקיבלתם, בדיסקרטיות, ולקבל תשובה מה האפשרויות במצב שלכם.

שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

מה צריך לצרף לכתב הערר?

לכתב הערר מצרפים טופס בקשה ותצהיר חתום, ובכתב הערר עצמו צריך לכלול את פרטי החובה שבדף ההנחיות של בית הדין:

  • שם העורר באותיות עבריות, ומי שאינו אזרח או תושב ישראל גם באותיות לטיניות.
  • אזרחות, נתינות או תושבות, וכל האזרחויות אם יש יותר מאחת.
  • מספר תעודת זהות או מספר דרכון, ואת כל מספרי הדרכונים אם יש כמה, עם צילום שלהם. אם אין מספר זיהוי, מציינים את מספר הבקשה שהוגשה לרשות.
  • מי שמוחזק במשמורת או במאסר: מספר המוחזק או האסיר.
  • כתובת להמצאת מסמכים, טלפון ומייל.
  • אם יש ייצוג: פרטי עורכת הדין וייפוי כוח בתוקף.
  • תיאור ההחלטה, והמועד שבו פורסמה, שבו קיבלתם הודעה עליה או שבו נודע לכם עליה.
  • העובדות, הנימוקים העובדתיים והמשפטיים, והסעד שאתם מבקשים.

את העובדות בכתב הערר מאמתים בתצהיר. בתצהיר צריך להפריד בין מה שאתם יודעים מידיעה אישית לבין מה שאתם מצהירים לפי מיטב ידיעתכם ואמונתכם, ולציין את מקור הידיעה. כתב הערר מוגש מודפס, בעברית, חתום ועם תאריך.

ערר שחסר בו אחד הפרטים האלה, בית הדין רשאי שלא לקבל, למחוק או להחזיר לתיקון. ערר שהוחזר לתיקון עלול לחזור אליכם כשהמועד כבר קרוב.

איך מגישים ערר לבית הדין לעררים בפועל?

לפני ההגשה משלמים אגרה. לפי דף ההנחיות של בית הדין, נכון לינואר 2026 האגרה היא 755 ₪. את השובר מקבלים במזכירות בית הדין ומשלמים בדואר. ערר לא נפתח בלי תשלום, אלא אם הוגשה בקשה לפטור מאגרה.

במזכירות מגישים את כתב הערר עם אישור התשלום. הערר מקבל חותמת "נתקבל" ותאריך הגשה, ואפשר לבקש אישור על קבלתו.

באותו יום שבו הגשתם את הערר, צריך גם להמציא עותק שלו, עם כל הנספחים, לרשות האוכלוסין וההגירה. הכתובת להמצאה מפורסמת באתר של הרשות.

פרטי המזכירות של כל מושב, ודף ההנחיות המלא, נמצאים באתר בתי הדין לעררים במשרד המשפטים.

מה ההבדל בין ערר לבין עתירה לבית המשפט?

כשההחלטה מופיעה ברשימה שבתוספת השנייה לחוק, הדרך היא ערר לבית הדין לעררים, ועל ההחלטה שלו אפשר לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים. עתירה מינהלית היא הליך אחר, שמוגש ישירות לבית המשפט לעניינים מינהליים.

החוק מחבר בין השניים. בית הדין לעררים דן בערר לפי אותן עילות, אותן סמכויות ואותם סעדים שלפיהם בית משפט לעניינים מינהליים דן בעתירה מינהלית.

ערר או בקשה חדשה למשרד הפנים: מה מתאים לכם?

ערר מתאים כשאתם חושבים שההחלטה עצמה שגויה, על סמך החומר שהיה לפני הרשות. בקשה חדשה מתאימה כשהמצב השתנה.

יש לזה בסיס בחוק. בית הדין לעררים לא ידון שוב בעניין שכבר הכריע בו, אלא אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות. וגם אז, את השינוי מביאים קודם לרשות שקיבלה את ההחלטה, כדי שתחליט מחדש.

סירוב יכול לנבוע מטעות של הרשות, אבל הוא יכול לנבוע גם מתיק שהוגש חסר, למשל כשלא היו מספיק ראיות לקשר או כשהגרסאות בראיון לא התיישבו. לפני שבוחרים דרך, צריך לקרוא את נימוקי ההחלטה ולשאול: האם הרשות טעתה, או שלא היה לה את כל החומר? מזה נגזר הצעד הבא. אם עדיין לא עברו 30 יום, זכרו שבקשה חדשה לא עוצרת את מניין הימים לערר, ולכן מחליטים על הדרך לפני שהמועד חולף.

איך מתנהל הדיון בבית הדין לעררים?

לפעמים אין דיון בכלל. אחרי שהרשות מגישה כתב תשובה, בית הדין רשאי להחליט על סמך הטענות והראיות שבכתב בלבד, אם מצא שאין בכך פגיעה בעשיית צדק.

אם נקבע דיון, ההזמנה נשלחת לא יאוחר משבעה ימים לפני המועד, אלא אם בית הדין קבע אחרת. בדרך כלל יש ישיבה אחת. מי שרוצה לחקור את מי שנתן תצהיר מטעם הצד השני, צריך לבקש זאת בכתב, לא יאוחר משבעה ימים לפני הדיון.

מי שלא מתייצב לדיון, בית הדין עלול להכריע לפי מה שבכתב, למחוק את הערר או לדחות אותו. אם ניתנה החלטה בהיעדר אחד הצדדים, אפשר לבקש לבטל או לשנות אותה בתוך שבעה ימים מהיום שהומצאה.

בית הדין גם רשאי להורות לרשות למסור לו את המסמכים שבידה שנוגעים להחלטה, ולעורר יש זכות לעיין בהם, למעט חריגים שהחוק קובע.

מה קורה עם המעמד שלכם בזמן שהערר תלוי ועומד?

כדי שההחלטה לא תבוצע לפני שבית הדין מכריע, למשל כשיש חשש להרחקה מישראל, מבקשים מבית הדין עיכוב ביצוע.

החוק מכיר בבקשות האלה: החלטה של בית הדין לעררים בעניין עיכוב ביצוע היא החלטה שאפשר לבקש עליה רשות ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים.

כשהעורר מוחזק במשמורת, בית הדין לעררים רשאי לדון במסגרת הערר גם במשמורת ובשחרור בערובה. אם החליט לשחרר, הוא רשאי להורות שיינתן רישיון זמני עד ההכרעה.

ההמלצה שלי: ברגע שמחליטים להגיש ערר, באותו שבוע בודקים גם מה מצב האשרה ומה צריך לבקש כדי לא להישאר בלי כיסוי.

כמה זמן לוקח עד שמתקבלת החלטה?

אין בחוק מועד קבוע לסיום הערר. דף ההנחיות של בית הדין קובע רק שההחלטה תינתן במועד סמוך, ככל האפשר, לסיום בירור הערר, ותומצא לצדדים.

לכן לא אתן כאן מספר חודשים. משך הזמן תלוי בין השאר בשאלה אם נקבע דיון ובבקשות דחייה. מה שבשליטתכם הוא להגיש ערר מלא בפעם הראשונה, כדי שלא יוחזר לתיקון, ולהגיע לדיון בזמן. דחייה של דיון מתבקשת מראש, בכתב, ועד שבית הדין לא החליט אחרת, המועד נשאר.

מה אפשר לעשות אחרי שבית הדין לעררים החליט?

על החלטה סופית של בית הדין לעררים אפשר להגיש ערעור מינהלי, בזכות, לבית המשפט לעניינים מינהליים. המועד הוא 45 יום מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בנוכחותכם, ואם לא, מהיום שבו הומצאה לכם.

על החלטות אחרות של בית הדין, כמו החלטה בעניין עיכוב ביצוע או סמכות עניינית, אפשר לערער רק ברשות של שופט בבית המשפט לעניינים מינהליים.

יש כאן שני מועדים שונים: 30 יום לערר על החלטת הרשות, ו-45 יום לערעור על החלטת בית הדין. כדאי לרשום את שניהם ביומן מיד כשההחלטה מגיעה.

שאלות ותשובות

אפשר להגיש ערר בלי עורכת דין?

כן. כתב הערר נחתם בידי העורר או בא כוחו. אבל מדובר במסמך עם פרטי חובה, תצהיר ומועד קצר, ולכן כדאי שמישהו שעוסק בתחום יעבור עליו לפני ההגשה.

כמה עולה להגיש ערר?

לפי דף ההנחיות של בית הדין, נכון לינואר 2026 האגרה היא 755 ₪. אפשר להגיש בקשה לפטור מאגרה.

מה ההבדל בין ערר לבין ערעור?

ערר מגישים לבית הדין לעררים על החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה או של שר הפנים. ערעור מינהלי מגישים לבית המשפט לעניינים מינהליים על החלטה של בית הדין לעררים.

בית הדין רואה את התיק שלי במשרד הפנים?

בית הדין רשאי להורות לרשות למסור לו את המסמכים שנוגעים להחלטה, ואתם רשאים לעיין בהם, למעט חריגים שהחוק קובע.

איפה נמצאים בתי הדין לעררים?

יש ארבעה מושבים: תל אביב, ירושלים, באר שבע וחיפה. הכתובות מופיעות בדף ההנחיות להגשת ערר.

זוגות שהתחתנו בחו"ל ונפרדים בישראל ימצאו מידע במאמר על פרידה אחרי נישואים בחו"ל. שאלות נוספות נמצאות בעמוד השאלות והתשובות.

קיבלתם החלטה מרשות האוכלוסין וההגירה ואתם לא בטוחים אם להגיש ערר? שלחו לי אותה, ואעבור עליה איתכם בדיסקרטיות.

שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

נכתב על ידי עו"ד נופר זומר, עודכן ב-3.11.2026

המאמר מסביר את הדין באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בעובדות שלו; לפני שפועלים, דברו עם עורכת דין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.