בקשה לצו הורות פסיקתי מגישים לבית המשפט לענייני משפחה, שני בני הזוג יחד, על גבי הטופס המיועד לכך. בתרומת זרע אנונימית אפשר להגיש כ-60 יום לפני הלידה המשוערת ועד שנה אחריה. אחרי שנה נדרש גם תסקיר של עובד סוציאלי. בתרומת זרע, כדי שהצו יחול מיום הלידה, מגישים עד תשעה חודשים ממנה.

התינוקת בת חודשיים, שתי אמהות בבית, ובאחד הלילות אחת מהן פותחת את הטופס. עד כאן זה נראה כמו עוד טופס. מה שקובע את ההמשך הוא מה שנחתם לפני ההיריון.

המסגרת כאן היא מתווה צו ההורות הפסיקתי של משרד הרווחה. הצו לא מעוגן בחוק, והיועץ המשפטי לממשלה הנחה שתנאי המתווה ישקפו את עמדת המדינה בהליכים האלה.

את כל מה שצריך לדעת לפני ההגשה, משתי אמהות ועד שני אבות, ריכזתי בעמוד צו הורות פסיקתי.

מי יכול להגיש בקשה לצו הורות פסיקתי?

בני זוג שהביאו ילד לעולם בתכנון משותף, כשאחד מהם הורה ביולוגי. המתווה מכיר בשני מצבים: תרומת זרע אנונימית, ואז מבקשים עבור בן או בת הזוג של היולדת; ופונדקאות בחו"ל, ואז מבקשים עבור בן או בת הזוג של האב הגנטי.

הבסיס המשפטי נקרא "זיקה לזיקה". בבע"מ 1118/14 (1.4.2015) תואר כך: אדם מוכר כהורה מתוקף הקשר הזוגי שלו, לפני ההיריון והלידה, עם בעל הזיקה הגנטית ליילוד. נישואין לא נדרשים. הפסיקה נתנה צווים גם לבני זוג מאותו מין שחיו יחד בלי להתחתן.

התנאים שהמדינה בודקת:

  • תושבות: אזרחים או תושבי קבע שגרו בישראל 3 מתוך 5 השנים שלפני ההגשה, או 12 מתוך 18 החודשים שלפניה.
  • גיל: לשניכם מלאו 18, ולפחות לאחד מכם טרם מלאו 54. בפונדקאות הגיל נמדד בעת החתימה על ההסכם עם הפונדקאית. בחלק של תרומת הזרע במתווה מופיע אותו נוסח, אף שאין שם פונדקאית, ולכן נקודת המדידה שם לא ברורה.
  • זוגיות: 18 חודשים לפני ההוריה, כלומר לפני הכניסה להיריון (בפונדקאות: לפני חתימת ההסכם עם הפונדקאית). אם הוכחתם 9 חודשים, אפשר למנות את ההיריון כתשעה חודשים נוספים. בנוסף אתם צריכים לחיות בזוגיות מרגע ההגשה ועד מתן הצו.
  • עבר פלילי: בדיקה של עבירות חמורות, בדגש על מין ואלימות, והאם הוצאו ילדים קודמים מרשות המבקש.

אחד מכם בלי מעמד קבוע בישראל? המתווה מתייחס להליך המדורג, התהליך של רשות האוכלוסין וההגירה שבו בן זוג זר של אזרח ישראלי מקבל מעמד בשלבים. ההורה הביולוגי ישראלי והמבקש לא: אפשר לשקול הסכמה אחרי שחלפה רוב תקופת ההליך המדורג. המבקש ישראלי וההורה הביולוגי לא: רק בשנה האחרונה לסיום ההליך המדורג.

המתווה מגדיר את הצו כצו לבן או בת זוג של הורה ביולוגי, ולכן מי שמביאים ילד יחד בלי להיות בני זוג נמצאים מחוץ למתווה. ההסדר שלהם נבנה אחרת, ועליו כתבנו בעמוד על הסכם הורות משותפת. גם תרומה מתורם מוכר לא עונה על דרישת המתווה, שמבקשת להוכיח שהתרומה אנונימית.

מה צריך להיות חתום עוד לפני ההיריון?

מסמך אחד לפחות שמוכיח כוונה משותפת להורות, ושנחתם לפני ההוריה. בתרומת זרע המתווה מקבל אחד מאלה: הסכם הורות, טופס הצהרה בבנק הזרע, אישור בנק הזרע על תיק שנפתח במשותף, או תצהיר משותף לפני עורך דין, נוטריון או מזכיר ראשי בבית משפט.

בפונדקאות בחו"ל הרשימה שונה: הסכם הורות, תיק משותף בסוכנות הפונדקאות, חתימה משותפת על ההסכם עם הפונדקאית, או תצהיר משותף לפני השתלת העובר.

בזמן הטיפולים קל לא לחשוב על בית משפט, ולכן כדאי לבדוק מוקדם שיש בידיכם מסמך כזה. לפי המתווה, בלי מסמך כזה בתרומת זרע המדינה לא יכולה להסכים לצו, ובמקרים מתאימים בודקים מסלול של אימוץ. אם אתם עדיין לפני טיפולים, חתמו עכשיו. את הזוגיות עצמה אפשר להסדיר באותה הזדמנות בהסכם חיים משותפים לבנות זוג.

מתי מגישים: לפני הלידה או אחריה?

בתרומת זרע אפשר להגיש כ-60 יום לפני הלידה המשוערת ועד שנה אחריה, והמתווה מציין עדיפות להגשה עד 90 יום אחרי הלידה. אחרי שנה עדיין אפשר להגיש, אבל נדרש תסקיר: חוות דעת של עובד סוציאלי מטעם השירות למען הילד. הגשתם לפני הלידה? כשהילד נולד מגישים לבית המשפט העתק של הודעת לידת חי והודעה שאתם עדיין בזוגיות ועומדים על הבקשה.

בפונדקאות בחו"ל אפשר להגיש עוד לפני הלידה, בצמוד לבקשה לצו לבדיקה גנטית. המתווה כותב "ולא יאוחר משנה ממועד הלידה", אבל באותו חלק נאמר שהגשה אחרי שנה מחייבת תסקיר.

הגשה עד תשעה חודשים מהלידה מאפשרת הסכמה לצו שחל רטרואקטיבית, ואחריהם המתווה לא מאפשר הסכמה כזו. בתרומת זרע, בבע"מ 5544/18 נקבע סד של תשעה חודשים. בדנ"א 1297/20 (יולי 2022) הציעו שלושה שופטים לאפשר במקרים חריגים תחולה רטרואקטיבית גם לבקשה שהוגשה אחרי תשעה חודשים, בתרומת זרע ובפונדקאות בחו"ל. שופטים אחרים התנגדו, והשאלה נשארה פתוחה בשני המצבים. בפועל, מי שרוצה שהצו יחול רטרואקטיבית מגיש בתוך תשעה חודשים. מה בדיוק קורה כשעוברים את המועד, כתבנו במאמר על שיהוי בבקשה לצו הורות פסיקתי.

שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

לאיזה בית משפט פונים ומי מגיש?

בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה שנותנת את הצו. המתווה קובע ששני בני הזוג מגישים יחד, באמצעות מילוי הטופס המיועד. ההורה הביולוגי לא עומד מהצד: גם הוא מגיש את הבקשה, יחד עם בן או בת הזוג.

אילו מסמכים מצרפים לבקשה?

ההוכחות לכל תנאי שבדקתם קודם. בתרומת זרע, לפי המתווה: המסמך מלפני ההיריון, הוכחה למשך הקשר לפי הפירוט שבטופס, העתק של הודעת לידת חי והוכחה שהתרומה אנונימית.

בפונדקאות בחו"ל הרשימה אחרת: מסמך הכוונה המשותפת, הוכחה למשך הקשר לפי הפירוט שבטופס, והוכחה לחוקיות ההליך במדינה שבה בוצע, כולל הסכמה מדעת של הפונדקאית לפני תחילת ההליך הרפואי ולוויתור על היילוד אחרי הלידה. נדרשת גם זיקה גנטית של אחד מבני הזוג לפחות, ואם הייתה תרומת זרע או ביצית, התורם או התורמת צריכים להיות אנונימיים.

פירוט ההוכחות למשך הקשר נמצא בטופס, אז בדקו שאתם עובדים על הגרסה העדכנית. ואספו מוקדם, כי הוכחה לתקופה שלפני ההיריון קשה יותר לשחזר ככל שעובר הזמן.

מה תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בבקשה?

בא כוח היועץ המשפטי לממשלה הוא צד לבקשה. עמדתו מתגבשת לפי תנאי המתווה, והוא או עובד סוציאלי בודקים גם את העבר הפלילי של המבקש. אם התיק עומד בתנאים, המדינה יכולה להסכים לצו. אם לא, ואין חריג מתאים, המתווה אומר שלא ניתן יהיה להסכים ושאפשר לשקול צו אימוץ.

האם חייבים תסקיר עובד סוציאלי ודיון בבית המשפט?

לא תמיד. הגשה לפני הלידה ועד שנה ממנה מאפשרת למדינה להסכים בלי תסקיר. תסקיר נדרש במצבים שהמתווה מונה: הגשה מעל שנה מהלידה, שני בני זוג שאינם עומדים בגיל המקסימלי, עבר פלילי או ילדים שהוצאו מהרשות, ופרידה בחודשים שלפני ההגשה.

על דיון המתווה לא אומר דבר. לכן אל תניחו מראש שיהיה או שלא יהיה.

כמה זמן לוקח עד שמקבלים את הצו?

אין במתווה מועד להחלטה. הוא מגדיר מתי מגישים, ולא תוך כמה זמן בית המשפט מחליט, ולכן לא נוכל לתת לכם מספר. תסקיר הוא שלב נוסף בדרך, והוא הופך לחובה כשעוברת שנה מהלידה. ההמלצה שלנו פשוטה: להגיש מוקדם ככל שאפשר, גם אם נדמה שאין לחץ.

מה קורה אחרי שמתקבל הצו?

לוקחים אותו לרישום. בדנ"א 1297/20 נקבע שלרישום הורות מכוח זיקה לזיקה צריך להציג לפקיד המרשם תעודה ציבורית, והודעה של בני הזוג לא מספיקה.

בבג"ץ 7978/16 (21.3.2024) הורה בית המשפט העליון להנפיק תעודת לידה מתוקנת עם שמות שתי האמהות כשהצו רטרואקטיבי ליום הלידה. כשהצו חל מכאן ולהבא, ככלל אין חובה כזו, אף שבית המשפט לא שלל נסיבות חריגות. כלומר, מועד ההגשה משפיע גם על מה שיהיה כתוב בתעודה של הילד.

ומרגע שניתן, פרידה לא מבטלת את הצו מעצמה. בבע"מ 4741/21 (21.7.2022) דחה בית המשפט העליון ערעור של אם ביולוגית שביקשה לבטל צו אחרי פרידה מבת הזוג, והצו נשאר על כנו. באחת מחוות הדעת נכתב ש"הורות היא הורות".

מה ההבדל בין צו הורות פסיקתי לאימוץ?

אלה שני מסלולים. צו הורות ניתן על יסוד הקשר הזוגי עם ההורה הגנטי, ואילו צו אימוץ, כפי שתואר באחת מחוות הדעת בבע"מ 4741/21, מנתק בדרך כלל כמעט לגמרי את הזיקה להורים הביולוגיים ולכן מלווה בפיקוח קפדני. המתווה מפנה לאימוץ כשלא עומדים בתנאי צו ההורות. מי שנמצא בצומת הזה ימצא עוד פרטים במאמר על הסדרת מעמד הורי.

מה עוד שואלים על הגשת בקשה לצו הורות?

הסכם בינינו לא מספיק? לא. בדנ"א 1297/20 נקבע שצו הורות פסיקתי מכונן את ההורות, ושהמשפט הישראלי לא מכיר בהורות הסכמית. בהרחבה: צו הורות לקהילה הגאה, ומתי הסכם זוגיות לא מספיק.

נפרדנו לפני שהגשנו. נגמר הסיפור? לא בהכרח. המתווה דורש זוגיות מרגע ההגשה ועד מתן הצו, ובודק בתסקיר פרידה בחודשים שעד ההגשה. בפסיקה יש גם תיקים אחרי פרידה: בבע"מ 5010/21 (21.7.2022) דחה העליון ערעור של אב ביולוגי שהתנגד לצו לטובת בן זוגו לשעבר, אחרי שגידלו יחד ילדה כארבע שנים. נקבע שהסכמת ההורה הגנטי לפני ההוריה היא תנאי הכרחי, אבל אין הכרח שתתקיים במועד ההגשה. בבע"מ 6571/22 (2.4.2023) סירב העליון לתת רשות ערעור על צו שקבע בית המשפט המחוזי, למרות מחלוקת בין בנות הזוג וטענות על הזוגיות במועדים הרלוונטיים ועל שיהוי. התוצאה שם נקבעה לפי נסיבות אותו תיק.

עברה יותר משנה מהלידה. עדיין אפשר להגיש? כן, עם תסקיר שיתייחס לנסיבות האיחור. אם יימצא שאין נסיבות שמצדיקות אותו, המדינה לא תוכל להסכים לצו.

בפונדקאות בחו"ל הצו חל מיום הלידה? לא בהכרח. אפשר להחילו רטרואקטיבית ליום ניתוק הזיקה של הפונדקאית במדינה הזרה, בתנאי שהבקשה הוגשה לפני הלידה או עד תשעה חודשים אחריה. ההנחה היא שיום הניתוק הוא היום שבו ניתן פסק הדין הזר, ובמדינות שאין בהן פסק דין כזה, היום שבו הפונדקאית חתמה על תצהיר ויתור בנציגות ישראל. את שתי ההנחות אפשר לסתור, ובתיק אחד מתקופת הקורונה הצו הוחל מיום הלידה.

חייבים עורך דין כדי להגיש? המתווה מדבר על טופס שממלאים המבקשים, ולא מזכיר חובת ייצוג. כדאי לדבר עם עורכת דין כשיש משהו חריג: תורם לא אנונימי, פרידה, איחור או מסמך חסר.

הצעד הבא: פתחו את התיק של הטיפולים או של הסוכנות, ובדקו איזה מסמך נחתם לפני ההיריון ובאיזה תאריך. זה מה שיראה לכם איפה אתם עומדים מול תנאי המתווה.

שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

נכתב על ידי עו"ד נופר זומר, עודכן ב-8.11.2026

המאמר מסביר את הדין באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בעובדות שלו; לפני שפועלים, דברו עם עורכת דין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.