נכתב על ידי עו"ד נופר זומר | עודכן ב-11.11.2026

צו הורות פסיקתי

אתם מגדלים אותו מיום הלידה, אבל עבור המדינה אתם זרים.

כך זה נראה אצל זוגות שמגיעים אליי: התינוקת בבית כבר כמה חודשים, שתיכן קמות אליה בלילה, ובמשרד הפנים רשומה רק אחת מכן. אצל זוג אבות אחרי פונדקאות בחו"ל זה אותו סיפור, רק עם עוד מדינה באמצע.

צו הורות פסיקתי סוגר את הפער הזה. בעמוד הזה ריכזתי מה בודקים, מתי מגישים, מה קורה כל עוד אין צו, ואיך ההורות, הבית והירושה מסתדרים יחד.

לשיחה דיסקרטית בוואטסאפ

עונה בעצמי.

בקצרה

1צו של בית המשפט לענייני משפחה שקובע שבן הזוג או בת הזוג של ההורה הביולוגי הם הורים של הילד, כשהילד נולד מתוך החלטה ותכנון משותפים של שניכם.
2הנקודה שזוגות מפספסים היא מסמך הכוונה המשותף, שנחתם מראש.
3הגשה עד תשעה חודשים מהלידה: הצו יכול לחול רטרואקטיבית. בתרומת זרע מיום הלידה, ובפונדקאות בחו"ל לכל המוקדם מיום ניתוק הקשר של הפונדקאית.
4עד שנה מהלידה: המדינה יכולה להסכים לצו בלי תסקיר, כלומר בלי חוות דעת של עובד סוציאלי.

מה זה צו הורות פסיקתי, ומי צריך אותו?

צו של בית המשפט לענייני משפחה שקובע שבן הזוג או בת הזוג של ההורה הביולוגי הם הורים של הילד, כשהילד נולד מתוך החלטה ותכנון משותפים של שניכם. הצו לא מעוגן בחוק. הוא התפתח בפסיקה, והתנאים שהמדינה בודקת כתובים במתווה של משרד הרווחה.

המתווה מכיר בשני מצבים:

שתי אמהות

שתי אמהות אחרי תרומת זרע אנונימית. הבקשה היא עבור בת הזוג של האם שילדה.

שני אבות

שני אבות אחרי פונדקאות בחו"ל. הבקשה היא עבור בן הזוג של האב הגנטי.

בית המשפט העליון קבע בדנ"א 1297/20 שהצו מכונן את ההורות, כלומר עד שהוא ניתן ההורה השני אינו הורה בעיני הדין. והוסיף: "משהושלם הליך הכינון, 'הורות היא הורות'". מהרגע שיש צו, אין הבדל מבחינת הדין בין ההורה הביולוגי לשני.

מי שמביאים ילד יחד בלי להיות בני זוג נמצאים מחוץ למתווה. אצלם בונים הסכם הורות משותפת.

שתי אמהות אחרי תרומת זרע: מה המדינה בודקת?

בא כוח היועץ המשפטי לממשלה הוא צד לבקשה, והוא מגבש עמדה לפי התנאים במתווה:

 זוגיות של 18 חודשים לפני הכניסה להיריון. אם הייתם זוג לפחות 9 חודשים לפני ההיריון, תקופת ההיריון נספרת כתשעה חודשים נוספים. ומרגע ההגשה ועד מתן הצו אתן צריכות להיות זוג.
 מסמך שנחתם לפני ההיריון ומראה כוונה משותפת להורות: הסכם הורות, טופס הצהרה בבנק הזרע, אישור על תיק משותף בבנק הזרע, או תצהיר משותף לפני עורך דין, נוטריון או מזכיר ראשי בבית משפט.
 תרומה אנונימית. תורם מוכר לא עונה על התנאי.
 תושבות בישראל, גיל (שתיכן מעל 18, ולפחות אחת מתחת ל-54), ובדיקה של עבר פלילי חמור אצל המבקשת.

הנקודה שזוגות מפספסים היא המסמך מלפני ההיריון. בזמן הטיפולים אף אחת לא חושבת על בית משפט. לפי המתווה, בלי מסמך כזה המדינה לא יכולה להסכים לצו, ובמקרים מתאימים בודקים מסלול של אימוץ. אם אתן עוד לפני טיפולים, זה הזמן לחתום.

הסבר מפורט על ההגשה עצמה יש במאמר איך מגישים בקשה לצו הורות פסיקתי, שלב אחרי שלב.

שני אבות אחרי פונדקאות בחו"ל: מה שונה אצלכם?

הבסיס הוא הקשר הגנטי של אחד מכם לילד, והבקשה היא עבור השני. ההבדלים העיקריים מול שתי אמהות:

 את משך הזוגיות והגיל מודדים מול יום החתימה על ההסכם עם הפונדקאית, ולא מול תחילת ההיריון.
 את הכוונה המשותפת מוכיחים בהסכם הורות, בתיק משותף בסוכנות הפונדקאות, בחתימה משותפת על ההסכם עם הפונדקאית, או בתצהיר משותף לפני השתלת העובר.
 צריך להוכיח שההליך היה חוקי במדינה שבה נעשה, ושהפונדקאית נתנה הסכמה מדעת לפני הטיפול הרפואי ולוויתור על הילד אחרי הלידה. אם הייתה תרומת ביצית, התורמת צריכה להיות אנונימית.
 את הבקשה אפשר להגיש עוד לפני הלידה, בצמוד לבקשה לבדיקה גנטית.

ויש הבדל אחד בתחולה: אצלכם הצו יכול לחול לכל המוקדם מהיום שבו נותק הקשר של הפונדקאית לילד במדינה הזרה, ולא מיום הלידה. את כל הסדר, מהחתימה ועד הרישום, פירטתי במאמר צו הורות לזוג גברים אחרי פונדקאות בחו"ל.

פונדקאות בישראל היא מסלול אחר: לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, ההורים המיועדים מגישים בתוך שבעה ימים מהלידה בקשה לצו הורות לפי החוק, ולא לצו הורות פסיקתי.

מתי מגישים, ולמה תשעת החודשים הראשונים חשובים כל כך?

כאן הזמן משנה את התוצאה, ולכן אני מפרטת:

 

בהיריון

אפשר להגיש כבר בהיריון. בתרומת זרע, כ-60 יום לפני הלידה המשוערת, והמתווה מציין עדיפות להגשה עד 90 יום אחרי הלידה. בפונדקאות, לפני הלידה, יחד עם הבקשה לבדיקה גנטית.

 

עד 9 חודשים

הגשה עד תשעה חודשים מהלידה: הצו יכול לחול רטרואקטיבית. בתרומת זרע מיום הלידה. בפונדקאות בחו"ל לכל המוקדם מיום ניתוק הקשר של הפונדקאית. את הכלל קבע בית המשפט העליון בבע"ם 5544/18 לתרומת זרע, ובדנ"א 1297/20 החיל אותו גם על פונדקאות בחו"ל, והמתווה מאמץ אותו.

 

אחרי 9 חודשים

אחרי תשעה חודשים: המתווה אומר שהמדינה לא תסכים לתחולה רטרואקטיבית. בדנ"א 1297/20 שלושה שופטים סברו שבמקרים חריגים בית המשפט יכול להחיל את הצו רטרואקטיבית גם אחרי תשעה חודשים. ארבעת השופטים האחרים לא הצטרפו לעמדה הזו, והשאלה נשארה פתוחה. על פתח כזה לא בונים תוכנית.

 

עד שנה

עד שנה מהלידה: המדינה יכולה להסכים לצו בלי תסקיר, כלומר בלי חוות דעת של עובד סוציאלי.

 

אחרי שנה

אחרי שנה: נדרש תסקיר שמתייחס גם לסיבת האיחור. אם לא נמצאה סיבה שמצדיקה אותו, לפי המתווה המדינה לא תוכל להסכים לצו.

ההמלצה שלי פשוטה: אם אתם בהיריון, מכינים את הבקשה עכשיו. אם התינוק כבר בבית, סופרים חודשים מיום הלידה ולא מחכים לחודש השמיני.

על מה שקורה כשהמועד עובר כתבתי במאמר פספסתם את המועד? השלכות השיהוי בבקשה לצו הורות פסיקתי.

לשיחה דיסקרטית בוואטסאפ

איך נראה ההליך, שלב אחרי שלב?

1

שיחה ראשונה. אתם מספרים איפה אתם: לפני טיפולים, בהיריון, אחרי לידה, או שכבר עבר זמן. אני אומרת לכם איפה אתם עומדים מול התנאים ומה חסר.

2

בדיקת המסמך מלפני ההיריון. זה הדבר הראשון שאני מבקשת לראות, כי בלעדיו המסלול משתנה.

3

איסוף ההוכחות לזוגיות, לתושבות ולהליך הרפואי, לפי הרשימה שבטופס הבקשה.

4

הגשה לבית המשפט לענייני משפחה. שניכם מגישים יחד, גם ההורה הביולוגי.

5

עמדת המדינה. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בודק את התיק מול המתווה. אם צריך תסקיר, עובד סוציאלי בודק.

6

הצו. בית המשפט מחליט. משך ההליך לא קבוע במתווה, ולכן אני לא נותנת מספר מראש.

7

רישום. עם הצו ניגשים למשרד הפנים. בית המשפט העליון קבע שלרישום ההורה השני צריך להציג תעודה ציבורית, כמו צו הורות, והודעה של בני הזוג לא מספיקה.

אילו מסמכים צריך להכין?

לפי המתווה, בתרומת זרע:

 המסמך שנחתם לפני ההיריון ומראה כוונה משותפת להורות.
 הוכחות למשך הזוגיות, לפי הפירוט שבטופס.
 העתק של הודעת לידת חי (אם הגשתם בהיריון, מגישים אותה אחרי הלידה, יחד עם הודעה שאתן עדיין זוג ועומדות על הבקשה).
 הוכחה שהתרומה אנונימית.

בפונדקאות בחו"ל:

 מסמך הכוונה המשותפת.
 הוכחות למשך הזוגיות.
 הוכחה לחוקיות ההליך במדינה הזרה ולהסכמות של הפונדקאית.
 בדיקה גנטית שמוכיחה את הקשר לאחד מכם.

הוכחה לזוגיות מלפני ההיריון קשה יותר לשחזר ככל שעובר זמן. חוזה שכירות משותף, חשבון משותף, תמונות עם תאריך: אספו מוקדם.

מה קורה כל עוד אין צו?

בעיני הדין יש לילד הורה אחד. ההורה השני מגדל, מאכיל ומרדים, אבל אין לו מעמד משפטי של הורה עד שהצו ניתן, ואי אפשר לרשום אותו כהורה במשרד הפנים בלי תעודה ציבורית.

במצבים יומיומיים זה לא תמיד מורגש. הקושי מגיע ברגעים שבהם שואלים מי ההורה:

 כשצריך לחתום או לקבל מידע מטעם הילד, מול מוסד שעובד לפי הרישום.
 אם ההורה שעוד לא הוכר הולך לעולמו. בלי צוואה, הירושה מתחלקת לפי חוק הירושה, שמונה את ילדי המוריש בין היורשים. בית משפט לענייני משפחה פסק ב-2024 שילד שנולד מתרומת זרע לא יורש על פי דין את בן הזוג של אמו, שנפטר בלי צו הורות ובלי אימוץ, אף שהיה רשום כאביו, חתם על הסכם שבו התחייב להכיר בו וחויב במזונות שלו. באותו פסק דין ציינה השופטת שחוק הירושה לא מתייחס במפורש גם לילד שניתן לגביו צו הורות פסיקתי. לכן כדאי לעשות צוואה, גם לפני הצו וגם אחריו.
 בפרידה לפני שהוגשה בקשה. המתווה דורש זוגיות מרגע ההגשה ועד מתן הצו, ופרידה בחודשים שלפני ההגשה נבדקת בתסקיר.

ייפוי כוח או הסכם חיים משותפים עוזרים בחלק מהמצבים, אבל לא עושים אתכם הורים. בית המשפט העליון קבע שהמשפט הישראלי לא מכיר ב"הורות הסכמית". למה הסכם זוגיות לבדו לא מספיק פירטתי במאמר צו הורות לקהילה הגאה: מתי הסכם זוגיות לא מספיק.

מה ההבדל בין צו הורות פסיקתי לאימוץ?

צו ההורות הפסיקתי התפתח כדי להכיר בהורות של בן או בת הזוג של ההורה הביולוגי בלי שיצטרכו לעבור הליך אימוץ, כשהילד נולד מתוך כוונה ותכנון משותפים. הצו ניתן על בסיס הקשר הזוגי שלכם עם ההורה הביולוגי. אימוץ הוא מסלול אחר, והמתווה מפנה אליו כשלא עומדים בתנאי צו ההורות, למשל כשאין מסמך כוונה מלפני ההיריון.

בפונדקאות בחו"ל שלא הייתה חוקית במדינה הזרה, המתווה מזהיר שגם צו אימוץ לא יהיה אפשרי.

עוד על הבחירה בין המסלולים: איך מסדירים מעמד הורי ומה לדעת לפני שמתחילים.

מה מפסידים כשמחכים?

"נטפל בזה כשיגדל" הוא משפט שאני שומעת שוב ושוב. יש תינוק בבית, אין שינה, והבית מתנהל. אבל כל חודש שעובר משנה משהו:

 אחרי תשעה חודשים מהלידה, לפי המתווה המדינה לא תסכים שהצו יחול רטרואקטיבית.
 אחרי שנה, נדרש תסקיר שבודק גם למה חיכיתם, ובלי סיבה מוצדקת לפי המתווה המדינה לא תוכל להסכים לצו.
 כל התקופה הזאת, רק אחד מכם הוא הורה בעיני הדין.

ההורות שלכם כבר קיימת בבית. מה שחסר הוא ההכרה של המדינה בה, והיא תלויה בשעון שמתחיל ביום הלידה.

לשיחה דיסקרטית בוואטסאפ

מה עוד כדאי להסדיר חוץ מצו ההורות?

הצו מסדיר את הקשר בין ההורה השני לילד. הוא לא מסדיר את הבית, את הכסף ואת מה שקורה אם אחד מכם חולה או הולך לעולמו. לכן אני בונה למשפחות מהקהילה "מעטפת": כמה מסמכים שמסדירים מראש את מה שהמדינה לא מסדירה לבד.

ההורות

צו הורות פסיקתי, ולפני ההיריון מסמך הכוונה המשותפת שהצו נשען עליו.

הבית

הסכם חיים משותפים, שקובע מה של מי בדירה ובכסף, ומה קורה בפרידה. לזוג נשים כתבתי גם הסכם חיים משותפים לבנות זוג והורות.

אם משהו קורה

צוואה, כולל צוואה הדדית של בני זוג, שקובעת מי יורש ומה מקבלים הילד ובן או בת הזוג. ראו ירושה וצוואות בזוגיות חד-מינית ואת עמוד הצוואות.

ומי מחליט כשאחד מכם לא יכול

ייפוי כוח מתמשך.

לא כל משפחה צריכה את כל המסמכים בבת אחת. בשיחה הראשונה אני בודקת מה כבר קיים אצלכם ומה דחוף.

מי אני, ולמה זה התחום שלי?

עו"ד נופר זומר

נעים להכיר, עו"ד נופר זומר. אני עורכת דין לדיני משפחה, המשרד שלי בפתח תקווה, ואני מלווה משפחות מכל הארץ.

את התחום של משפחות מהקהילה לא בחרתי מתוך רשימה. אני חיה עם אישה, וזה תחום שאני חיה אותו.

על צו הורות פסיקתי כתבתי גם במאקו: "אתם מגדלים אותו מיום הלידה, אבל עבור המדינה אתם זרים". ובאינסטגרם, @nofar_zommer_cohen, אני מספרת מהדרך.

שאלות ששואלים אותי בשיחה הראשונה

+

אנחנו נשואות בחו"ל. זה לא מספיק?

לא לעניין ההורות. התנאים במתווה מדברים על זוגיות, ולא על נישואין. ומהצד השני, גם בנות זוג נשואות לא נרשמות כשתי אמהות על סמך ההודעה על הלידה. בית המשפט העליון קבע שהצו מכונן את ההורות, ושלרישום האם השנייה צריך תעודה ציבורית, כמו צו הורות פסיקתי או צו אימוץ.

+

עברה יותר משנה מהלידה. עדיין אפשר?

כן, עם תסקיר של עובד סוציאלי שיתייחס גם לסיבת האיחור. אם לא תימצא סיבה שמצדיקה את האיחור, לפי המתווה המדינה לא תוכל להסכים לצו. ומכיוון שעברו יותר מתשעה חודשים, המדינה גם לא תסכים שהצו יחול רטרואקטיבית.

+

נפרדנו. נגמר הסיפור?

לא בהכרח, אבל זה כבר תיק אחר. המתווה דורש זוגיות מההגשה ועד מתן הצו, ופרידה בחודשים שלפני ההגשה נבדקת בתסקיר. בפסיקה יש גם תיקים אחרי פרידה. למשל, בבית המשפט המחוזי בחיפה (עמ"ש 46465-01-22) ניתן ב-22.7.2022, בדעת רוב, צו הורות לבת זוג לשעבר של אם ביולוגית, אף שבנות הזוג נפרדו כארבעה חודשים לפני הלידה. בית המשפט העליון דחה ב-2.4.2023 את הבקשה לערער על ההכרעה הזו. התוצאה שם נקבעה לפי נסיבות אותו תיק.

+

אחד מאיתנו לא ישראלי. אפשר לקבל צו?

ייתכן, בשלב מאוחר של ההליך המדורג לקבלת מעמד. לפי המתווה, כשההורה הביולוגי ישראלי והמבקש לא, אפשר לשקול הסכמה אחרי שעברה רוב תקופת ההליך המדורג. במצב ההפוך, רק בשנה האחרונה שלו.

+

התורם הוא חבר שלנו. זה משנה?

כן. המתווה דורש להוכיח שתרומת הזרע אנונימית. עם תורם מוכר, המדינה לא תסכים לצו הורות פסיקתי לפי המתווה, וצריך לבנות את ההסדר אחרת. כאן כדאי לדבר לפני שמתחילים טיפולים.

+

חייבים עורכת דין כדי להגיש?

המתווה מדבר על טופס שממלאים המבקשים, ואין בו דרישה לייצוג. כשיש משהו חריג, כמו מסמך חסר מלפני ההיריון, תורם מוכר, פרידה, איחור או בן זוג בלי מעמד, טעות בבקשה עולה בזמן.

+

הכול נשאר דיסקרטי?

כן. מה שאתם מספרים לי ומעבירים לי בקשר לטיפול בעניין שלכם חסוי לפי חוק לשכת עורכי הדין, וכללי האתיקה מחייבים אותי לשמור אותו בסוד.

רוצים לבדוק איפה אתם עומדים?

לשיחה דיסקרטית בוואטסאפ

אני עונה בעצמי. 054-5691025

עוד באתר על משפחות מהקהילה

איך מגישים בקשה לצו הורות פסיקתי, שלב אחרי שלבפספסתם את המועד? השלכות השיהוי בבקשה לצו הורות פסיקתיצו הורות לזוג גברים אחרי פונדקאות בחו"לצו הורות לקהילה הגאה: מתי הסכם זוגיות לא מספיקאיך מסדירים מעמד הורי ומה לדעת לפני שמתחיליםהסכם חיים משותפים לבנות זוג והורותירושה וצוואות בזוגיות חד-מיניתאילו זכויות דורשות מכם לפעול מראשהאם המשפחה שלכם מוגנת משפטית?התחתנתם בחו"ל? איך נפרדים בישראלחוזר משרד הבריאות 11/2024 והסכם הורות משותפתמזונות ילדים בהורות משותפתעמוד השירות: הסכם הורות משותפתעמוד השירות: ידועים בציבור והסכם חיים משותפים

העמוד מסביר את הדין באופן כללי ואינו מחליף שיחה על המקרה שלכם. כל מקרה תלוי בעובדות שלו: מתי נחתם המסמך, מתי נולד הילד, ואיפה נעשה ההליך הרפואי.