הסכם חיים משותפים לבנות זוג קובע מה של מי: הדירה, הכסף, ומה קורה בפרידה. הוא מגן על שתיכן עוד לפני שיש ילדים, ויכול לתעד את הכוונה המשותפת להביא ילד לעולם. מה שהוא לא עושה: הוא לא הופך את האם שלא ילדה להורה בעיני המדינה. לשם כך צריך צו הורות פסיקתי.

מה הסכם חיים משותפים נותן לזוג נשים?

הוא נותן לכן מסמך אחד שאומר בכתב את מה שהיום נמצא רק בראש. מי שילמה את ההון העצמי לדירה, מה קורה עם חשבון משותף, איך מתחלקות הוצאות הבית, ומה עושים עם רכוש שכל אחת הביאה מלפני הקשר ומה קורה איתו במצב של פרידה.

מבחינת דיני הרכוש, זוג נשים שלא נישא הוא בדיוק כמו כל זוג אחר שחי יחד בלי נישואין: ידועים בציבור. חוק יחסי ממון, שקובע איזון משאבים עם התרת הנישואין, חל על זוגות נשואים. מי שלא נשואים, גבר ואישה או שתי נשים, נשענים על הכללים שבתי המשפט קבעו לידועים בציבור, ושם צריך להוכיח כוונה לשתף (על זה בפרק הבא). ההסכם סוגר את הפער הזה מראש, ומה שנכון לזוג סטרייטי שגר יחד נכון בדיוק גם לכן.

ההסכם גם עוזר להוכיח שאתן זוג. זה נשמע מובן מאליו, אבל כשצריך להוכיח קשר זוגי מול קופת פנסיה או בית משפט, קשה יותר להתווכח עם מסמך חתום מלפני שנים מאשר עם זיכרונות של חברים.

לתמונה הכללית של הסכמי חיים משותפים וידועים בציבור יש עמוד נפרד: עורכת דין ידועים בציבור, הסכמי חיים משותפים ופירוק שיתוף.

מה קורה לדירה ולכסף אם אין הסכם?

בלי הסכם, ההכרעה עוברת לבית המשפט, והוא מחפש מה הייתה הכוונה שלכן. הכללים כאן זהים לכל זוג שחי יחד בלי נישואין. בתי המשפט מכירים בשיתוף בין ידועים בציבור, אבל הוא לא אוטומטי: נכסים שנרכשו במהלך החיים המשותפים ולצורך החיים המשותפים נתפסים בקלות יחסית כמשותפים. לגבי נכס שרשום על שם אחת מכן, ובפרט נכס שהיה לה עוד לפני הקשר, צריך להראות ראיות לכוונה לשתף, מעבר לעצם החיים המשותפים.

בפועל זה אומר שאם הדירה רשומה רק על שם אחת מכן, בת הזוג השנייה תצטרך להוכיח שהייתה כוונה לשתף אותה. ראיות אפשריות הן, למשל, תשלומי משכנתא, שיפוץ, חשבונות משותפים והודעות ישנות. זה הליך ארוך ויקר, והוא מגיע בדיוק כשקשה לדבר.

דוגמה: אחת קנתה דירה לפני הקשר, השנייה נכנסה לגור בה, ובמשך שבע שנים שתיהן שילמו את המשכנתא מחשבון משותף. בפרידה, כל אחת זוכרת אחרת מה סוכם. הסכם שהיה מתעד מי שילמה מה, ומה סוכם לגבי הדירה, היה מצמצם את הוויכוח מאוד.

מה ההבדל בין הסכם חיים משותפים להסכם ממון?

ההבדל העיקרי הוא מעמד הנישואין. חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע שהסכם ממון, וגם כל שינוי בו, טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי. בית המשפט מאשר רק אחרי שנוכח ששני הצדדים חתמו בהסכמה חופשית ובהבנה. הסכם שנחתם לפני הנישואין יכול לקבל אימות של נוטריון במקום אישור בית המשפט.

הסכם חיים משותפים הוא החוזה של זוג שלא נישא, כל זוג כזה. אין חובה לאשר אותו בבית משפט, אבל אפשר לבקש אישור של בית המשפט לענייני משפחה, ולרוב כדאי: אישור כזה מקשה מאוד לטעון אחר כך שההסכם נחתם בלחץ או בלי הבנה.

אצל מי שנישאו בחו"ל, התשובה תלויה בפרטים: איפה נישאתן, האם נרשמתן כנשואות במרשם האוכלוסין, ואיזה דין יחול על הרכוש. ההמלצה שלנו לבנות זוג שנישאו בחו"ל היא לא לנחש. אם יש ספק, עדיף לאשר את ההסכם כך שיעמוד גם בדרישות של הסכם ממון. פירוט על הסכמים לזוגות נשואים יש בעמוד עורכת דין הסכם ממון.

רוצות לבדוק איזה הסכם מתאים לכן? שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

האם הסכם חיים משותפים הופך את בת הזוג לאמא של הילד מבחינה משפטית?

לא, ואת זה מומלץ לטפל טרם הלידה.

"אתן מגדלות אותו מיום הלידה, אבל עבור המדינה אחת מכן זרה." כך זה נראה כשאין צו. האם שילדה מופיעה כאם בהודעת הלידה שבית החולים מוסר, ולפי ההודעה הזו הילד נרשם במרשם האוכלוסין. האם השנייה צריכה פסק דין של בית משפט כדי להיות הורה: צו הורות פסיקתי, או אימוץ.

לפי המתווה של משרד הרווחה והביטחון החברתי לצו הורות פסיקתי, במקרה של תרומת זרע אנונימית הבקשה מוגשת לבקשת בת הזוג של האם היולדת, ושתי בנות הזוג מגישות אותה יחד לבית המשפט. ההסכם לא מחליף את ההליך הזה.

המתווה דורש, בין היתר, הוכחה לכוונה משותפת להורות שנעשתה לפני ההוריה, כלומר לפני שההריון התחיל. יש כמה דרכים לעמוד בתנאי: חתימה על הסכם הורות לפני ההוריה, חתימה על טופס הצהרה בבנק הזרע, אישור של בנק הזרע שתיק נפתח במשותף על ידי שתי בנות הזוג, או חתימה משותפת לפני ההוריה בפני נוטריון. כלומר, הסכם טוב שנחתם בזמן מחזק את הבקשה לצו. הסכם שנחתם אחרי שההריון כבר התחיל לא עונה על התנאי הזה.

על הסיבות שבגללן הסכם זוגי לבד לא מספיק, כתבנו בהרחבה במאמר צו הורות לקהילה הגאה: מתי הסכם זוגיות לא מספיק.

מה שעושה את בת הזוג לאמא בעיני הדין הוא צו הורות פסיקתי, ועליו כתבתי בעמוד נפרד.

מה כותבים בהסכם על ילד שעוד לא נולד?

כותבים את מה שתרצו שבית משפט יקרא אם אחת מכן תשנה את דעתה. קודם כול, הצהרה ברורה ששתיכן מתכננות יחד להביא ילד לעולם, ששתיכן תהיו אמהות שלו, ושאתן מתחייבות להגיש יחד בקשה לצו הורות פסיקתי. הבקשה לצו מוגשת בידי שתי בנות הזוג יחד.

המתווה קובע גם לוח זמנים. אפשר להגיש את הבקשה כ-60 יום לפני מועד הלידה המשוער ועד שנה אחרי הלידה, ועדיף עד 90 יום אחרי הלידה. בקשה שמוגשת לפני הלידה או עד 9 חודשים אחריה מאפשרת שהצו יחול מיום הלידה. כדאי לכתוב בהסכם מי אחראית להגיש ומתי.

עוד דברים שמקומם בהסכם: מי משלמת על הטיפולים ועל בנק הזרע, מה קורה עם מבחנות או עוברים מוקפאים אם נפרדות, ואיך מתחלקות ההוצאות על הילד.

ההבדל בין זה לבין הסכם הורות משותפת: הסכם הורות משותפת נחתם בין אנשים שאינם זוג ומביאים ילד יחד. אצלכן, ההורות היא חלק מהזוגיות, וההסכם צריך לכתוב את זה במפורש.

מה ההסכם קובע אם נפרדות?

הוא קובע את מה שקשה לסכם כשכבר כועסות. חלוקת הדירה ומי נשארת בה, איך מחשבים מה כל אחת השקיעה, מה קורה לחסכונות ולרכב, ותוך כמה זמן מפנים.

לגבי הילד, ההסכם יכול לקבוע עקרונות: ששתיכן תמשיכו להיות אמהות של הילד גם אחרי פרידה, ושאף אחת לא תנסה להרחיק את השנייה. בית המשפט לא כבול להסכם שנחתם שנים קודם. לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הסכם בין הורים שחיים בנפרד על משמורת ועל הקשר עם הילד טעון אישור של בית המשפט, והוא מאשר אותו רק אם הוא לטובת הילד. זמני השהות ייקבעו לפי טובת הילד בזמן ההכרעה, וכמו אצל כל זוג הורים, גם סכום המזונות ייבחן לפי המצב באותו זמן ולא לפי מה שנכתב שנים קודם. אבל כשעיקרון כתוב וחתום, קל יותר לחזור אליו בפרידה.

וכאן עוד סיבה לא לדחות את הצו. אם נפרדתן בחודשים שעד הגשת הבקשה, המתווה קובע שהמקרה ייבחן באמצעות תסקיר עובד סוציאלי. ומהגשת הבקשה ועד שהצו ניתן, המתווה דורש שתמשיכו לחיות יחד. האם שלא ילדה עלולה למצוא את עצמה מוכיחה את ההורות שלה דווקא כשהיחסים בשפל.

מה קורה בירושה ובפנסיה?

ההסכם לא מחליף צוואה. סעיף 55 לחוק הירושה קובע ש"איש ואשה" שחיים חיי משפחה במשק בית משותף ואינם נשואים זה לזה יורשים זה את זה כאילו היו נשואים, אלא אם נקבע אחרת בצוואה. לשון הסעיף מדברת על איש ואשה. בית המשפט המחוזי בנצרת קבע ב-2004, ברוב דעות, שהסעיף חל גם על בני זוג מאותו מין (ע"א 3245/03), אבל בית המשפט העליון לא הכריע בשאלה. וגם אם הסעיף יוחל עליכן, תצטרכו להוכיח שהייתן ידועות בציבור. זו עוד סיבה לצוואה.

פנסיה וביטוח חיים הם סיפור נפרד. לפי סעיף 147 לחוק הירושה, כסף שמשולם בגלל מוות לפי חוזה ביטוח או חברות בקופת קצבה או קופת תגמולים אינו חלק מהעיזבון, אלא אם הותנה במפורש שישולם לעיזבון. לכן חלוקה כללית של הרכוש בצוואה לא תגיע אליו. בביטוח, חוק חוזה הביטוח קובע שכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, המבוטחת רשאית לקבוע מוטב ולשנות אותו בהודעה בכתב לחברת הביטוח. אם בקופה של אחת מכן עדיין רשומה אמא שלה, הדרך הבטוחה היא לעדכן את המוטבות ישירות בקופה ובפוליסה. צעד מעשי: כל אחת מכן צריכה להיכנס לאזור האישי בקרן הפנסיה ובפוליסות, ולבדוק מי רשומה כמוטבת.

בפועל צריך את שלושת הצעדים: הסכם חיים משותפים, צוואה (או צוואה הדדית) ועדכון מוטבים בקופות. פירוט במאמר ירושה וצוואות בזוגיות חד-מינית: איך מגנים על בת הזוג ועל הילדים.

מתי צריך לעדכן את ההסכם?

בכל פעם שהחיים משתנים באופן שהמסמך לא צפה. הרגעים המובהקים:

  • כשמתחילות טיפולי פוריות, ולפני ההריון (בגלל דרישת הכוונה המשותפת בצו ההורות).
  • אחרי הלידה ואחרי שהצו ניתן.
  • כשקונות דירה, מוכרות דירה או מקבלות ירושה.
  • כשמתחתנות, בארץ או בחו"ל.
  • כשאחת עוברת לעבוד עצמאית או פותחת עסק.

ואם נישאתן וההסכם אושר כהסכם ממון, גם שינוי בו טעון אישור לפי חוק יחסי ממון.

למה תבנית מהרשת לא מגינה עליכן?

כי רוב התבניות נכתבו לזוג בלי ילדים. הן לא מתייחסות לתרומת זרע, לצו הורות פסיקתי, לעוברים מוקפאים או לשאלה מה קורה אם נפרדות באמצע ההריון. תבנית כזו מסדרת את הרהיטים ואת החשבון בבנק, ולא אומרת מילה על הילד.

בעיה שנייה: תבנית לא יודעת מה יש לכן. סעיף כללי כמו "כל רכוש יחולק שווה בשווה" יכול לפגוע במי שהביאה דירה מלפני הקשר, או במי שוויתרה על קריירה כדי לגדל את הילד. וסעיף שנוסח לא טוב עלול להתפרש נגדכן דווקא כשתצטרכו אותו.

ומה עוד כדאי לסדר מראש: אילו זכויות דורשות מכן לפעול מראש.

שאלות ותשובות

האם צריך לאשר הסכם חיים משותפים בבית משפט? לזוג שלא נישא, כמו אצל כל ידועים בציבור, אין חובה כזו, אבל אפשר ומומלץ לבקש אישור של בית המשפט לענייני משפחה. לנשואות, חוק יחסי ממון דורש אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין, או אימות נוטריון כשההסכם נחתם לפני הנישואין.

אנחנו כבר בהריון. מאוחר מדי לחתום? לא מאוחר לחתום על הסכם רכושי. לגבי צו ההורות, כדאי לבדוק מיד אם פתחתן תיק משותף בבנק הזרע, אם חתמתן שם על טופס הצהרה, או אם יש לכן הסכם הורות או חתימה משותפת בפני נוטריון מלפני ההוריה. אם אין אף אחד מאלה, לפי המתווה אפשר לבחון מסלול של אימוץ. כך או כך, כדאי להגיש את הבקשה לצו (או לאימוץ) בזמן, לפי המועדים שבמתווה.

הסכם חיים משותפים מספיק כדי ששתינו נהיה רשומות כאמהות? לא. רישום האם שלא ילדה דורש צו הורות פסיקתי או אימוץ. ההסכם יכול לעזור להוכיח את הכוונה המשותפת, אבל לא מחליף את הצו.

אם נפרדנו לפני שהגשנו את הבקשה לצו, מה קורה? לפי המתווה של משרד הרווחה והביטחון החברתי, פרידה בתקופה שעד הגשת הבקשה תיבחן בתסקיר עובד סוציאלי. לכן לא כדאי לדחות את הבקשה.

צריך גם צוואה אם יש הסכם? כן. ההסכם מסדיר חלוקה בחיים ובפרידה. הצוואה קובעת מה קורה אחרי מוות, ועדכון המוטבים בקופות ובפוליסות נוגע לכספים שאינם חלק מהעיזבון ושהצוואה לא מגיעה אליהם.

אפשר לשנות את ההסכם בהמשך? כן, בהסכמת שתיכן. מומלץ לעשות את זה בכתב. אם נישאתן וההסכם אושר כהסכם ממון, גם השינוי טעון אישור לפי חוק יחסי ממון.

שתיכן כבר גרות יחד או מתכננות ילד? בשיחה ראשונה נבדוק מה יש לכן היום ומה חסר. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

נכתב על ידי עו"ד נופר זומר, עודכן ב-8.11.2026