
בקצרה: חוזר המנהל הרפואי 11/2024 של משרד הבריאות קובע אמות מידה חדשות ליחידות להפריה חוץ-גופית (IVF).
בין היתר נקבע בו כי שני מטופלים שאינם רשומים כנשואים זה לזה יוכלו לפתוח תיק משותף רק לאחר הצגת תצהיר חתום בפני עורך דין, וכי הצוות הרפואי מחויב להמליץ להם להכין הסכם הורות משותפת – בפרט לגבי גורל החומר הגנטי אם אחד הצדדים יחזור בו.
במאמר זה נסביר מה בדיוק קובע החוזר, מה ההבדל בין התצהיר להסכם, וכיצד להיערך נכון לפגישה הראשונה ביחידת ההפריה.
במשך שנים פעלו יחידות ההפריה בישראל על פי נהלים והנחיות ישנות. החוזר החדש, שכותרתו "אמות מידה ליחידות להפרייה חוץ גופית", החליף נהלים היסטוריים וגובש בהתאם להמלצות המועצה הלאומית למיילדות, ניאונטולוגיה וגנטיקה.
החוזר פורסם על רקע המציאות המשפחתית המשתנה בישראל, שבה יותר ויותר נשים וגברים בוחרים להביא ילדים במודלים משפחתיים מגוונים – לרבות הורות משותפת, יחידנות והורות גאה – שאינם נשענים על מוסד הנישואין המסורתי.מטרת ההנחיות היא לייצר סדר, אחידות ובהירות משפטית ורפואית עבור הצוותים המטפלים והמטופלים כאחד.
הסעיף המרכזי הנוגע להורות משותפת וזוגיות שאינה נישואין הוא סעיף 7.1.1, המסדיר את פתיחת התיק המשותף ביחידת ההפריה:
בנוסף, סעיף 9.3.3 לחוזר מאפשר למטופלים לקבוע ביניהם מראש מגבלות על השימוש בביציות, בביציות מופרות או בזרע קפוא במקרה של מחלוקת, כל עוד טרם בוצעה החזרת עוברים לרחם.
ההגדרה בחוזר רחבה וכוללת כל תא משפחתי שאינו מבוסס על נישואין רשומים:
• שותפים להורות משותפת (אישה וגבר ללא קשר זוגי המביאים יחד ילד).
• בני זוג ידועים בציבור, גם אם הם מנהלים חיים משותפים שנים רבות.
• זוגות מהקהילה הגאה (זוג נשים או זוג גברים בשיתוף עם אם/תורמת).
• בני זוג שנישאו בחו"ל אך נישואיהם טרם נרשמו במשרד הפנים.
רבים נוטים להתבלבל בין שני המסמכים המוזכרים בהנחיות משרד הבריאות:
תצהיר מאפשר לפתוח תיק רפואי; הסכם מעניק הגנה, ודאות ושקט נפשי למשפחה כולה לשנים קדימה.
כדי להיערך בצורה מפוכחת, חשוב להכיר גם את גבולותיו של חוזר מנהלי:
• הוא אינו מחייב הסכם כתנאי לטיפול: מבחינת החוק היבש, היחידה מחויבת רק להמליץ על הסכם, בעוד שהתצהיר הוא החובה.
• הוא אינו קובע את תוכנו של ההסכם: למעט הדגש על החומר הגנטי, כלל ההסכמות נתונות לשיקול דעתם הבלעדי של הצדדים.
• הוא אינו מהווה תחליף לפסיקת בית משפט: חוזר משרד הבריאות הוא הנחיה רפואית-מנהלית. בסוגיות של טובת הילד או במחלוקות עמוקות סביב עוברים מוקפאים, בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת להכריע.
אם אתם לקראת פתיחת תיק ביחידת הפריה:
אל תחכו לרגע האחרון. מומלץ להסדיר את התצהיר המשפטי ואת עריכת ההסכם מראש, כדי שלא תמצאו את עצמכם מתעכבים בין בדיקות דם ופרוטוקולים רפואיים בגלל היעדר מסמכים.
אם כבר ערכתם מסמך כלשהו בעבר:ודאו שהוא כולל התייחסות מפורשת ומפורטת לחומר הגנטי: מה ייעשה בביציות ובעוברים המוקפאים אם מי מהצדדים יחזור בו, במקרה של פרידה או חלילה פטירה.
אם אתם ידועים בציבור:זה הזמן להחליט האם להסדיר את הנושא במסגרת הסכם חיים משותפים כולל (המסדיר גם רכוש ודיור) או לערוך הסכם הורות ייעודי ונפרד.
הטיפול הרפואי ביחידת ההפריה הוא רק הצעד הראשון. השאלות האמיתיות והמשמעותיות ביותר מתחילות ביום שאחרי הלידה: מי קם בלילה, איך מתחלקות ההוצאות, לאיזה גן הילד ילך, ומה קורה אם אחד ההורים מעוניין לעבור עיר או להכניס בן זוג חדש לחייו.
עריכת הסכם מקיף בשלב שבו יש רצון טוב, שיתוף פעולה והתרגשות משותפת, מבטיחה תיאום ציפיות מלא ומונעת מאבקים אישיים ומשפטיים כואבים בעתיד.
משרדנו מלווה יחידים וזוגות לקראת טיפולי פוריות, עורך תצהירים לפי חוזר משרד הבריאות ומנסח הסכמי הורות משותפת מקיפים ומותאמים אישית.
אנו מוודאים שכל ההיבטים המשפטיים, הרפואיים והאישיים יקבלו מענה מדויק – כדי שתוכלו לצאת לדרך בביטחון ובשקט נפשי מלא.
עומדים לפתוח תיק ביחידת ההפריה או מתכננים הורות משותפת?לתיאום פגישת ייעוץ במשרדנו בפתח תקווה (רחוב תוצרת הארץ 3), חייגו: 054-5691025