מזונות במשמורת משותפת לא מתבטלים, אבל הם כבר לא מחושבים כמו פעם. בעקבות בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון, בילדים בני 6 עד 15 שני ההורים נושאים בצורכיהם לפי היחס בין היכולות הכלכליות של כל אחד מהם, בהתחשב בחלוקת המשמורת בפועל. כשהזמן מחולק שווה או כמעט שווה, ההשפעה של זה על הסכום בולטת במיוחד.
לגבי ילדים בני 6 עד 15, החובה לזון אותם מוטלת על שני ההורים, והחלוקה ביניהם נקבעת לפי היכולות הכלכליות היחסיות שלהם, בהתחשב בחלוקת המשמורת בפועל ובכלל נסיבות המקרה. ההלכה חלה גם כשהמשמורת לא שווה, אבל ההשפעה שלה בולטת במיוחד במשמורת משותפת.
עד פסק הדין, בתיקים של הורים יהודיים שעליהם חל הדין העברי, הגישה המקובלת הייתה שהאב לבדו חייב בצרכים ההכרחיים של הילדים עד גיל 15. בצרכים ההכרחיים, ההכנסה של האם וחלוקת הזמן כמעט לא השפיעו. אבא שגידל את הילדים חצי שבוע היה חייב בהם כמו אבא שראה אותם פעם בשבועיים.
בית המשפט העליון אימץ פרשנות אחרת של הדין העברי: בגילאים האלה החיוב הוא "מדין צדקה", ובדין צדקה האב והאם שווים. ההלכה לא קבעה חלוקה של חצי חצי. היא קבעה איך מחשבים את החלק של כל הורה.
אין מחשבון רשמי, ומי שמציע לכם "מחשבון מזונות" נותן לכם הערכה בלבד. מה שיש הוא דרך חשיבה שבתי המשפט לענייני משפחה עובדים לפיה, בערך בסדר הזה:
כשההכנסות דומות והזמן מחולק שווה, ההוצאות תלויות השהות "מתקזזות": כל הורה נושא בהן בזמן שהילדים אצלו. ההוצאות שאינן תלויות שהות מתחלקות לפי היחס בין ההכנסות, ובדרך כלל אחד ההורים מרכז אותן ומקבל מהשני את חלקו. כשיש פער גדול בהכנסות, ההורה שמרוויח יותר ימשיך בדרך כלל להעביר תשלום, גם בחלוקה שווה של הזמן.
המאמר הזה עוסק בהורים שנפרדו. אם הבאתם ילד לעולם בהסכם הורות משותפת, בלי זוגיות ביניכם, יש על כך מאמר נפרד: מזונות ילדים בהורות משותפת: מי משלם כמה ומה אפשר לסכם מראש.
אין סכום קבוע, ומי שנוקב בסכום בלי לראות את המספרים שלכם מנחש. הסכום תלוי בכמה עולים הילדים בפועל, בכמה כל הורה מרוויח ובאיך מחולק הזמן.
מה שכן אפשר לומר: על שני ילדים בגילאי בית ספר, אצל הורים עם הכנסות דומות וחלוקת זמן שווה, ההוצאות השוטפות מתקזזות, ולכן מה שעובר מהורה להורה הוא בעיקר חלק מההוצאות שאינן תלויות שהות. כשאחד מהשניים קטן מגיל 6, התמונה משתנה, כי לגביו נשארה הגישה הישנה (ראו בהמשך).
כמו שעו"ד נופר זומר אומרת ללקוחות: "המזונות הם של הקטין ולא שלך." זה נכון לאבות וגם לאמהות: מה שבית המשפט בודק הוא אם הילדים מקבלים את מה שהם צריכים בשני הבתים.
רוצים לדעת איפה אתם עומדים לפני שאתם פונים לבית המשפט? שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025
הדין העברי מחלק את חובת המזונות לשלוש קבוצות גיל, וההלכה של 919/15 נגעה בעיקר באמצעית.
עד גיל 6. החובה לספק את הצרכים ההכרחיים של הילד מוטלת על האב, גם במשמורת משותפת. פסק הדין לא שינה את זה. לכן אבא לפעוט בן 4 שנמצא אצלו חצי מהזמן ימשיך בדרך כלל לשאת בצרכים ההכרחיים שלו. מעבר לצרכים ההכרחיים, שני ההורים חייבים מדין צדקה, והחלוקה נעשית לפי ההכנסות של כל המשפחה מול הצרכים של הילד.
מגיל 6 עד 15. כאן חל השינוי: שני ההורים חייבים, לפי היכולות היחסיות ולפי חלוקת הזמן.
מגיל 15 עד 18. גם כאן החיוב הוא של שני ההורים מדין צדקה, לפי היכולת הכלכלית של כל אחד מהם.
במשפחה עם ילדים בגילים שונים, כל ילד נבדק לפי הגיל שלו. גם החישוב משתנה כשילד עובר גיל, ולכן כדאי לסמן ביומן את יום ההולדת השישי.
לא בהכרח. פסק הדין של בית המשפט העליון עוסק בפרשנות של הדין העברי, והדיינים בבתי הדין הרבניים אינם מחויבים לפסיקה האזרחית. לכן אין ודאות שבית הדין הרבני יחיל את ההלכה באותו אופן, ויש בתי דין רבניים שממשיכים לחייב את האב בצרכים ההכרחיים של הילדים עד גיל 15.
המשמעות המעשית: השאלה איפה יידונו המזונות, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, יכולה להשפיע על התוצאה, והכללים בעניין הזה השתנו פעמיים ב-2025. ב-19.2.2025 קבע בג"ץ 5988/21 שבית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין, מלבד השבה של הוצאות ידועות שהורה עומד להוציא בזמן הקרוב. ב-18.11.2025 פורסם תיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים, כהוראת שעה לשנתיים, שמסמיך את בית הדין הרבני לדון במזונות הילדים, כולל מדור, חינוך ורפואה, כשהם נכרכים בתביעת גירושין שהוגשה אליו.
בתקופת הוראת השעה, הורה שמגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכורך בה את מזונות הילדים יכול להביא לכך שהמזונות יידונו שם, ולכן השאלה מי מגיש ראשון ולאיזו ערכאה חוזרת להיות חשובה. זו אחת ההחלטות הראשונות בתיק גירושין. אם אתם בתחילת הדרך, דברו על זה עם עורכת דין לפני שמגישים משהו. יש על כך הרחבה בעמוד גירושין והסכם גירושין.
זו שאלה שאבות שואלים הרבה, והתשובה מאכזבת חלק מהם: עצם השינוי בהלכה לא נחשב בדרך כלל לבדו "שינוי נסיבות" שמצדיק פתיחה מחדש של הסכם או פסק דין סופי.
מה שכן יכול להצדיק בקשה להפחתה הוא שינוי אמיתי בחיים מאז שחתמתם. למשל:
בית המשפט משווה את המצב היום למצב שהיה ביום שבו ההסכם נחתם. לכן מה שקובע הוא כמה השינוי מהותי וכמה אתם יכולים להוכיח אותו. הסבר מפורט על התהליך נמצא בעמוד חישוב והפחתת דמי מזונות. ואם המשמורת עברה כמעט כולה אליכם, כדאי לקרוא גם את המאמר מתי האם תשלם מזונות לאב.
מדור הוא החלק במזונות שמכסה את הדיור של הילדים: חלק מעלות הדיור, כמו שכר הדירה, ובנוסף הוצאות אחזקת המדור. במשמורת משותפת לכל אחד מההורים יש בית שבו הילדים גרים, ולכן ברירת המחדל היא שכל הורה נושא בדיור של הילדים אצלו.
אבל זה לא אוטומטי. לפני כן בית המשפט צריך לבדוק שהנטל הכפול של שתי דירות לא פוגע ביכולת של ההורים לשלם את המזונות. המטרה היא שלילדים יהיה מקום לגור בו בשני הבתים.
ההלכה של 919/15 עדיין היא נקודת המוצא בבית המשפט לענייני משפחה. התיקון לחוק מנובמבר 2025 עסק רק בשאלה איזו ערכאה דנה במזונות הילדים. כללי החלוקה בין ההורים נשארו כפי שהיו. בתי המשפט בודקים כל תיק לפי המספרים שלו, ולכן שני תיקים שנראים דומים יכולים להסתיים בתוצאות שונות.
לאבות: גם במשמורת משותפת ייתכן שתמשיכו לשלם. ההבדל הוא שהזמן שלכם עם הילדים וההוצאות שאתם מוציאים עליהם נכנסים לחישוב. אם אתם מגדלים את הילדים חצי מהזמן ומשלמים כמו פעם, יש סיבה לבדוק.
לאמהות: אם אתן מרוויחות פחות, הפער בהכנסות נשאר שיקול מרכזי, ובחלוקת זמן שווה עדיין אפשר לקבל השתתפות בהוצאות. ואם הזמן "השווה" קיים רק על הנייר, זה בדיוק מה שצריך להראות לבית המשפט.
מי שעוד בונה את הסדרי השהות יכול להיעזר במאמר איך בונים הסדרי הורות שמתאימים למשפחה לאורך זמן, כי ההסדר הזה ישפיע גם על המזונות.
אלה המסמכים שכדאי להביא לפגישה הראשונה:
הורים נוטים לשכוח את היומן. כשהצד השני טוען שהילדים "בקושי אצלך", רישום מסודר של כמה חודשים משכנע יותר מהצהרה כללית.
לא. היא משנה את אופן החישוב. כשיש פער בהכנסות, ההורה שמרוויח יותר ימשיך בדרך כלל להעביר תשלום גם בחלוקה שווה של הזמן.
לא. המחשבונים ברשת נותנים הערכה כללית. בית המשפט מחשב לפי הצרכים של הילדים, ההכנסות הפנויות וזמני השהות בפועל בכל משפחה.
לגבי ילדים עד גיל 6, האב נשאר חייב בצרכים ההכרחיים לפי הדין העברי. מעבר לצרכים האלה, שני ההורים חייבים מדין צדקה לפי ההכנסות של כל המשפחה.
בדרך כלל לא. צריך שינוי נסיבות אמיתי מאז ההסכם, למשל עלייה בזמני השהות או שינוי משמעותי בהכנסות.
זה אפשרי, בעיקר כשהמשמורת עוברת אליו. הרחבה על כך במאמר על שינוי נסיבות במשמורת שהוזכר למעלה.
זה תלוי בעומס בבית המשפט, במורכבות התיק ובשאלה אם הצדדים מגיעים להסכמה בדרך. הסכמה יכולה לקצר את ההליך.
אם אתם מגדלים את הילדים חצי מהזמן ולא בטוחים שהמזונות משקפים את זה, או שאתן רוצות להבין מה צפוי לפני שמשהו משתנה, אפשר להתחיל בבדיקה של המספרים. עוד על הטיפול שלנו בתיקי מזונות בעמוד מזונות ילדים ואישה.
שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025
נכתב על ידי עו"ד נופר זומר, עודכן ב-3.11.2026
המאמר מסביר את הדין באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בעובדות שלו; לפני שפועלים, דברו עם עורכת דין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.