התינוק נולד בחו"ל, ורק אחד מכם הוא האב הגנטי. כדי שגם השני יוכר כהורה בישראל באופן מוחלט, צריך צו הורות פסיקתי מבית המשפט לענייני משפחה. אפשר להגיש את הבקשה כבר לפני הלידה, וזה גם מה שאנחנו ממליצים: הגשה מוקדמת יכולה לחסוך תסקיר ולהשפיע על המועד שממנו הצו יחול.

איך האב שאינו הגנטי הופך להורה בישראל?

בצו הורות פסיקתי. זה צו של בית משפט שיוצר קשר הורות בין בן הזוג של האב הביולוגי לבין הילד, כשההורות נעשתה בכוונה משותפת ובתכנון משותף. הוא לא מעוגן בחוק, ולכן התנאים שהמדינה בודקת מופיעים במתווה של משרד הרווחה, והיועץ המשפטי לממשלה הנחה שהם ישקפו את עמדת המדינה בהליכים.

שניכם מגישים את הבקשה יחד, אבל אתם לא לבד בתיק. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה הוא צד להליך, והוא מגבש עמדה לפי התנאים של המתווה. לכן כדאי לבנות את התיק מול הרשימה הזאת עוד לפני שהילד נולד.

הקשר הגנטי של אחד מכם הוא הבסיס. בית המשפט העליון הסביר שבפונדקאות בחו"ל ההורות של בן הזוג השני נשענת על הקשר הזוגי עם האב הגנטי, וסירב להכיר בהורות שמבוססת על הסכם בלבד. אם אתם רוצים לראות איך זה נראה גם במשפחות אחרות, קראו על צו הורות לקהילה הגאה ומתי הסכם זוגיות לא מספיק.

ההבדלים בין המסלול שלכם למסלול של שתי אמהות מופיעים בעמוד צו הורות פסיקתי לשני אבות ולשתי אמהות.

מה סדר הפעולות מהחתימה ועד הרישום?

הסדר מתחיל לפני ההריון, לא אחרי הלידה. כך הוא נראה:

  1. לפני החתימה עם הפונדקאית: בודקים גיל, תושבות ומשך זוגיות מול התנאים.
  2. עד השתלת העובר לכל המאוחר: מתעדים כוונה משותפת להורות.
  3. במהלך ההריון: מגישים בקשה לבדיקה גנטית, ובצמוד אליה בקשה לצו הורות פסיקתי בטופס המיועד, בחתימת שניכם.
  4. אחרי הלידה: מוכיחים אבהות של האב הגנטי ומשיגים את המסמך שמנתק את הקשר של הפונדקאית לילד.
  5. האב הגנטי מוכר, ומעמד הילד נקבע כמו שמוסבר בהמשך.
  6. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מגיש עמדה, ובית המשפט לענייני משפחה מכריע בבקשה.
  7. רישום: אם יש תעודה ציבורית שמכירה בשניכם, גם האב השני יכול להירשם כהורה. הרישום לא מחליף את הצו, והצו הוא שמכריע את ההורות.

המאמר איך מגישים בקשה לצו הורות פסיקתי, שלב אחרי שלב מפרט את ההגשה עצמה.

מה צריך להתקיים עוד לפני שחותמים עם הפונדקאית?

גיל, תושבות וזוגיות של 18 חודשים. הגיל והזוגיות נמדדים לפי יום החתימה עם הפונדקאית, ולכן בודקים אותם לפני שחותמים.

בגיל: שניכם בני 18 לפחות בעת החתימה עם הפונדקאית, ולפחות אחד מכם עוד לא בן 54. אם שניכם מעל הגיל הזה, הבקשה נבחנת בתסקיר של עובד סוציאלי.

בזוגיות: חיים יחד בזוגיות 18 חודשים לפחות לפני החתימה. מי שהיו זוג 9 עד 18 חודשים לפני תחילת ההריון יכולים לצרף את תקופת ההריון כתשעה חודשים נוספים. גם ביום ההגשה ועד מתן הצו צריך להיות זוג.

בתושבות: אזרחי ישראל או בעלי רישיון לישיבת קבע, שגרו בישראל 3 שנים לפחות מתוך 5 השנים שלפני הבקשה, או 12 חודשים לפחות מתוך 18 החודשים שלפניה.

אצל בן הזוג שמבקש את הצו נבדקים גם רישום פלילי ועבירות שמעידות על סכנה ממשית לילד, ובמיוחד עבירות מין, אלימות וסחר בבני אדם, ונבדק אם הוצאו מרשותו ילדים קודמים.

שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

איזה מסמך מוכיח שתכננתם את ההורות יחד?

הסכם הורות שנחתם לפני תחילת ההריון, תיק משותף בסוכנות הפונדקאות, חתימה משותפת על ההסכם עם הפונדקאית, או תצהיר משותף על כוונה להורות שנחתם לפני השתלת העובר בפני עורך דין, נוטריון או מזכיר ראשי בבית המשפט בישראל.

אם תיק הסוכנות על שם אחד מכם בלבד, בדקו את זה לפני ההשתלה, כשעוד אפשר לחתום יחד על תצהיר. מי שרוצים לכתוב גם מה יקרה בהמשך, בכסף ובאחריות ההורית, יכולים לקרוא על הסכם הורות משותפת.

מתי מגישים את הבקשה לצו ההורות?

אפשר כבר לפני הלידה, יחד עם הבקשה לבדיקה גנטית, ולא יאוחר משנה מיום הלידה. בטווח הזה המדינה יכולה להסכים לצו בלי תסקיר של עובד סוציאלי.

אחרי שנה הדרך נעשית ארוכה יותר. התסקיר הופך לחובה, והוא מתייחס גם לסיבה לאיחור. אם לא נמצאת סיבה שמצדיקה אותו, המדינה לא תסכים לצו. על המחיר של דחייה כתבנו במאמר השלכות השיהוי בהגשת בקשה לצו הורות פסיקתי.

מאיזה יום הצו יחול?

אם בית משפט זר נתן אחרי הלידה פסק דין שמנתק את הקשר, ההנחה היא שתאריך פסק הדין הוא המועד הקובע, ואפשר לסתור אותה. במדינות שבהן הניתוק נעשה אחרת, למשל בתעודת לידה או בפסק דין מלפני הלידה, הפונדקאית צריכה להתייצב בנציגות ישראל ולחתום על תצהיר ויתור, ואז ההנחה היא שתאריך החתימה הוא המועד הקובע. שאלו את הסוכנות כבר בתחילת הדרך איזה מסלול נהוג במדינה שבחרתם.

אם הגשתם אחרי 9 חודשים ובתוך השנה, אפשר עדיין לבקש צו, אבל המדינה כנראה לא תסכים לתחולה רטרואקטיבית.

איך מוכיחים שהילד הוא של אחד מכם?

בבדיקה גנטית. בית המשפט העליון כתב ב-2015 שמעמד של תינוק שנולד בפונדקאות בחו"ל נקבע כמו של כל תינוק שנולד בחו"ל לאזרח ישראלי, ולכן לצורך המעמד שלו צריך להוכיח קשר גנטי לבן הזוג שהוא אזרח ישראלי. בית המשפט העליון השאיר פתח לאמצעי הוכחה אחרים, אבל המתווה של משרד הרווחה מדבר על בדיקה גנטית, וזה המסלול שכדאי לתכנן לפיו.

בלי קשר גנטי לאחד מכם אין דרך לצו הורות פסיקתי לפי המתווה. אצל זוג גברים הביצית מגיעה מתורמת, והתורמת צריכה להיות אנונימית. תורמת מוכרת לא עומדת בתנאי, וגם הפונדקאית לא יכולה להיות בעלת הביצית.

מה צריך להוכיח על ההליך במדינה הזרה?

שההליך היה חוקי שם, ושהפונדקאית נתנה הסכמה מדעת פעמיים: לפני תחילת הטיפול הרפואי, ולוויתור על הילד אחרי הלידה. בית המשפט העליון כתב ב-2015 שהחוק הישראלי לא אוסר על פונדקאות בחו"ל ולא מתיר אותה, אבל החוקיות במדינה הזרה נבדקת כשמבקשים הכרה בישראל.

כדאי לקחת את זה ברצינות לפני שבוחרים יעד. המתווה של משרד הרווחה מזהיר שבהליך לא חוקי גם צו אימוץ לא יהיה אפשרי, ושייתכנו קשיים במדינה הזרה שימנעו את יציאת הילד לישראל. הודעה של היחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים מזהירה במפורש מהליכים בצפון קפריסין, באלבניה ובקניה, ומציינת שייתכן קושי בבדיקה הגנטית, ברישום הילד כאזרח ובכניסתו לישראל.

האם רישום במרשם האוכלוסין מספיק?

לא. הוא חשוב, אבל הוא לא סוף הדרך. בבג"ץ 566/11 ממט-מגד נקבע שאחרי שהוכח קשר גנטי לאחד מבני הזוג, וכשהם מציגים תעודה ציבורית כנדרש, גם בן הזוג השני נרשם כהורה בלי לעבור אימוץ. שם מדובר היה בתעודת לידה ובצו של בית משפט מפנסילבניה שהכירו בשניהם.

אלא שרישום הוא שלב בדרך. בית המשפט העליון כתב שעדיף לא להסתפק בו ולהשלים הליך בבית המשפט לענייני משפחה, הליך שיכריע באופן מוחלט את ההורות של ההורה שאינו ביולוגי. אנחנו ממליצים לא לעצור גם אם האב השני כבר מופיע במסמכים.

מה קורה אם אחד התנאים לא מתקיים?

יהיה יותר קשה לנהל את ההליך. המדינה ככל הנראה תתנגד לצו, פרט לחריגים שקבועים במתווה. כך למשל, פרידה בחודשים שלפני ההגשה או עבר פלילי לא סוגרים את הדלת אוטומטית, אלא מובילים לבדיקה בתסקיר. לעומת זאת, אם אחד מכם צעיר מגיל המינימום, המדינה לא תסכים לצו. כשהמדינה לא מסכימה אפשר לשקול אימוץ, חוץ מהליך שלא היה חוקי במדינה הזרה, ושם גם צו אימוץ לא יהיה אפשרי.

מי שנמצאים בנקודה הזאת צריכים לבדוק גם את הדרכים להסדיר מעמד הורי לפני שהם מגישים. וכל עוד אין צו, כדאי לבדוק גם צוואה וירושה בזוגיות חד-מינית, כדי שהילד ובן הזוג יהיו מוגנים גם בתקופת הביניים.

מה הצעד הבא?

בדיקה של לוח הזמנים שלכם, היום. אם הפונדקאית עוד לא בהריון, בדקו על שם מי התיק בסוכנות ומה יוכיח 18 חודשי זוגיות. אם התינוק כבר נולד, ספרו חודשים מיום הלידה ואל תחכו לחודש התשיעי.

מה עוד שואלים זוגות גברים על צו הורות?

התשובות הקצרות למצבים שלא נכנסים לסדר הרגיל.

גרנו בחו"ל בשנים האחרונות. זה סוגר את האפשרות?

לא בהכרח. אצל אזרח ישראלי או תושב קבע אפשר לשקול הסכמה גם אם חסר לו זמן קצר להשלמת התקופה, אם יוכיח שהשהות בחו"ל הייתה מוגבלת בזמן ובמטרה, שהוא מתכוון לחזור ושנשמרו זיקות משמעותיות לישראל גם בזמן השהות.

אחד מאיתנו אינו ישראלי. אפשר לקבל צו?

ייתכן, אבל רק בשלב מאוחר של ההליך המדורג לקבלת מעמד בישראל. אם האב הביולוגי ישראלי ובן הזוג שמבקש את הצו אינו בעל מעמד קבע, אפשר לשקול הסכמה אחרי שעברה רוב תקופת ההליך המדורג. במצב ההפוך, אב ביולוגי בלי מעמד קבע ומבקש ישראלי, אפשר לשקול אותה רק בשנה האחרונה לסיום ההליך המדורג.

צריך תסקיר של עובד סוציאלי?

לא בהכרח. כשמגישים בתוך שנה מהלידה המדינה יכולה להסכים לצו בלי תסקיר. התסקיר נדרש למשל בהגשה אחרי שנה, כששני בני הזוג מעל הגיל המקסימלי, בעבר פלילי, בהוצאת ילדים קודמים או בפרידה בתקופה שלפני ההגשה.

הבקשה הוגשה ונפרדנו לפני שניתן הצו. מה אז?

הדרישה היא זוגיות מיום ההגשה ועד מתן הצו, ולכן פרידה בתקופה הזאת לא עומדת בתנאי של המתווה. דברו עם עורכת דין מיד, כי מעמד האב השני עוד לא הוכרע.

שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025

נכתב על ידי עו"ד נופר זומר, עודכן ב-5.11.2026

המאמר מסביר את הדין באופן כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בעובדות שלו; לפני שפועלים, דברו עם עורכת דין. שיחה ראשונה בוואטסאפ: 054-5691025.