נכתב על ידי עו"ד נופר זומר | עודכן ב-11.11.2026
צו הורות פסיקתי
אתם מגדלים אותו מיום הלידה, אבל עבור המדינה אתם זרים.
כך זה נראה אצל זוגות שמגיעים אליי: התינוקת בבית כבר כמה חודשים, שתיכן קמות אליה בלילה, ובמשרד הפנים רשומה רק אחת מכן. אצל זוג אבות אחרי פונדקאות בחו"ל זה אותו סיפור, רק עם עוד מדינה באמצע.
צו הורות פסיקתי סוגר את הפער הזה. בעמוד הזה ריכזתי מה בודקים, מתי מגישים, מה קורה כל עוד אין צו, ואיך ההורות, הבית והירושה מסתדרים יחד.
עונה בעצמי.
בקצרה
צו של בית המשפט לענייני משפחה שקובע שבן הזוג או בת הזוג של ההורה הביולוגי הם הורים של הילד, כשהילד נולד מתוך החלטה ותכנון משותפים של שניכם. הצו לא מעוגן בחוק. הוא התפתח בפסיקה, והתנאים שהמדינה בודקת כתובים במתווה של משרד הרווחה.
המתווה מכיר בשני מצבים:
שתי אמהות
שתי אמהות אחרי תרומת זרע אנונימית. הבקשה היא עבור בת הזוג של האם שילדה.
שני אבות
שני אבות אחרי פונדקאות בחו"ל. הבקשה היא עבור בן הזוג של האב הגנטי.
בית המשפט העליון קבע בדנ"א 1297/20 שהצו מכונן את ההורות, כלומר עד שהוא ניתן ההורה השני אינו הורה בעיני הדין. והוסיף: "משהושלם הליך הכינון, 'הורות היא הורות'". מהרגע שיש צו, אין הבדל מבחינת הדין בין ההורה הביולוגי לשני.
מי שמביאים ילד יחד בלי להיות בני זוג נמצאים מחוץ למתווה. אצלם בונים הסכם הורות משותפת.
בא כוח היועץ המשפטי לממשלה הוא צד לבקשה, והוא מגבש עמדה לפי התנאים במתווה:
הנקודה שזוגות מפספסים היא המסמך מלפני ההיריון. בזמן הטיפולים אף אחת לא חושבת על בית משפט. לפי המתווה, בלי מסמך כזה המדינה לא יכולה להסכים לצו, ובמקרים מתאימים בודקים מסלול של אימוץ. אם אתן עוד לפני טיפולים, זה הזמן לחתום.
הסבר מפורט על ההגשה עצמה יש במאמר איך מגישים בקשה לצו הורות פסיקתי, שלב אחרי שלב.
הבסיס הוא הקשר הגנטי של אחד מכם לילד, והבקשה היא עבור השני. ההבדלים העיקריים מול שתי אמהות:
ויש הבדל אחד בתחולה: אצלכם הצו יכול לחול לכל המוקדם מהיום שבו נותק הקשר של הפונדקאית לילד במדינה הזרה, ולא מיום הלידה. את כל הסדר, מהחתימה ועד הרישום, פירטתי במאמר צו הורות לזוג גברים אחרי פונדקאות בחו"ל.
פונדקאות בישראל היא מסלול אחר: לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, ההורים המיועדים מגישים בתוך שבעה ימים מהלידה בקשה לצו הורות לפי החוק, ולא לצו הורות פסיקתי.
כאן הזמן משנה את התוצאה, ולכן אני מפרטת:
בהיריון
אפשר להגיש כבר בהיריון. בתרומת זרע, כ-60 יום לפני הלידה המשוערת, והמתווה מציין עדיפות להגשה עד 90 יום אחרי הלידה. בפונדקאות, לפני הלידה, יחד עם הבקשה לבדיקה גנטית.
עד 9 חודשים
הגשה עד תשעה חודשים מהלידה: הצו יכול לחול רטרואקטיבית. בתרומת זרע מיום הלידה. בפונדקאות בחו"ל לכל המוקדם מיום ניתוק הקשר של הפונדקאית. את הכלל קבע בית המשפט העליון בבע"ם 5544/18 לתרומת זרע, ובדנ"א 1297/20 החיל אותו גם על פונדקאות בחו"ל, והמתווה מאמץ אותו.
אחרי 9 חודשים
אחרי תשעה חודשים: המתווה אומר שהמדינה לא תסכים לתחולה רטרואקטיבית. בדנ"א 1297/20 שלושה שופטים סברו שבמקרים חריגים בית המשפט יכול להחיל את הצו רטרואקטיבית גם אחרי תשעה חודשים. ארבעת השופטים האחרים לא הצטרפו לעמדה הזו, והשאלה נשארה פתוחה. על פתח כזה לא בונים תוכנית.
עד שנה
עד שנה מהלידה: המדינה יכולה להסכים לצו בלי תסקיר, כלומר בלי חוות דעת של עובד סוציאלי.
אחרי שנה
אחרי שנה: נדרש תסקיר שמתייחס גם לסיבת האיחור. אם לא נמצאה סיבה שמצדיקה אותו, לפי המתווה המדינה לא תוכל להסכים לצו.
ההמלצה שלי פשוטה: אם אתם בהיריון, מכינים את הבקשה עכשיו. אם התינוק כבר בבית, סופרים חודשים מיום הלידה ולא מחכים לחודש השמיני.
על מה שקורה כשהמועד עובר כתבתי במאמר פספסתם את המועד? השלכות השיהוי בבקשה לצו הורות פסיקתי.
שיחה ראשונה. אתם מספרים איפה אתם: לפני טיפולים, בהיריון, אחרי לידה, או שכבר עבר זמן. אני אומרת לכם איפה אתם עומדים מול התנאים ומה חסר.
בדיקת המסמך מלפני ההיריון. זה הדבר הראשון שאני מבקשת לראות, כי בלעדיו המסלול משתנה.
איסוף ההוכחות לזוגיות, לתושבות ולהליך הרפואי, לפי הרשימה שבטופס הבקשה.
הגשה לבית המשפט לענייני משפחה. שניכם מגישים יחד, גם ההורה הביולוגי.
עמדת המדינה. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בודק את התיק מול המתווה. אם צריך תסקיר, עובד סוציאלי בודק.
הצו. בית המשפט מחליט. משך ההליך לא קבוע במתווה, ולכן אני לא נותנת מספר מראש.
רישום. עם הצו ניגשים למשרד הפנים. בית המשפט העליון קבע שלרישום ההורה השני צריך להציג תעודה ציבורית, כמו צו הורות, והודעה של בני הזוג לא מספיקה.
לפי המתווה, בתרומת זרע:
בפונדקאות בחו"ל:
הוכחה לזוגיות מלפני ההיריון קשה יותר לשחזר ככל שעובר זמן. חוזה שכירות משותף, חשבון משותף, תמונות עם תאריך: אספו מוקדם.
בעיני הדין יש לילד הורה אחד. ההורה השני מגדל, מאכיל ומרדים, אבל אין לו מעמד משפטי של הורה עד שהצו ניתן, ואי אפשר לרשום אותו כהורה במשרד הפנים בלי תעודה ציבורית.
במצבים יומיומיים זה לא תמיד מורגש. הקושי מגיע ברגעים שבהם שואלים מי ההורה:
ייפוי כוח או הסכם חיים משותפים עוזרים בחלק מהמצבים, אבל לא עושים אתכם הורים. בית המשפט העליון קבע שהמשפט הישראלי לא מכיר ב"הורות הסכמית". למה הסכם זוגיות לבדו לא מספיק פירטתי במאמר צו הורות לקהילה הגאה: מתי הסכם זוגיות לא מספיק.
צו ההורות הפסיקתי התפתח כדי להכיר בהורות של בן או בת הזוג של ההורה הביולוגי בלי שיצטרכו לעבור הליך אימוץ, כשהילד נולד מתוך כוונה ותכנון משותפים. הצו ניתן על בסיס הקשר הזוגי שלכם עם ההורה הביולוגי. אימוץ הוא מסלול אחר, והמתווה מפנה אליו כשלא עומדים בתנאי צו ההורות, למשל כשאין מסמך כוונה מלפני ההיריון.
בפונדקאות בחו"ל שלא הייתה חוקית במדינה הזרה, המתווה מזהיר שגם צו אימוץ לא יהיה אפשרי.
עוד על הבחירה בין המסלולים: איך מסדירים מעמד הורי ומה לדעת לפני שמתחילים.
"נטפל בזה כשיגדל" הוא משפט שאני שומעת שוב ושוב. יש תינוק בבית, אין שינה, והבית מתנהל. אבל כל חודש שעובר משנה משהו:
ההורות שלכם כבר קיימת בבית. מה שחסר הוא ההכרה של המדינה בה, והיא תלויה בשעון שמתחיל ביום הלידה.
הצו מסדיר את הקשר בין ההורה השני לילד. הוא לא מסדיר את הבית, את הכסף ואת מה שקורה אם אחד מכם חולה או הולך לעולמו. לכן אני בונה למשפחות מהקהילה "מעטפת": כמה מסמכים שמסדירים מראש את מה שהמדינה לא מסדירה לבד.
ההורות
צו הורות פסיקתי, ולפני ההיריון מסמך הכוונה המשותפת שהצו נשען עליו.
הבית
הסכם חיים משותפים, שקובע מה של מי בדירה ובכסף, ומה קורה בפרידה. לזוג נשים כתבתי גם הסכם חיים משותפים לבנות זוג והורות.
אם משהו קורה
צוואה, כולל צוואה הדדית של בני זוג, שקובעת מי יורש ומה מקבלים הילד ובן או בת הזוג. ראו ירושה וצוואות בזוגיות חד-מינית ואת עמוד הצוואות.
ומי מחליט כשאחד מכם לא יכול
ייפוי כוח מתמשך.
לא כל משפחה צריכה את כל המסמכים בבת אחת. בשיחה הראשונה אני בודקת מה כבר קיים אצלכם ומה דחוף.

נעים להכיר, עו"ד נופר זומר. אני עורכת דין לדיני משפחה, המשרד שלי בפתח תקווה, ואני מלווה משפחות מכל הארץ.
את התחום של משפחות מהקהילה לא בחרתי מתוך רשימה. אני חיה עם אישה, וזה תחום שאני חיה אותו.
על צו הורות פסיקתי כתבתי גם במאקו: "אתם מגדלים אותו מיום הלידה, אבל עבור המדינה אתם זרים". ובאינסטגרם, @nofar_zommer_cohen, אני מספרת מהדרך.
לא לעניין ההורות. התנאים במתווה מדברים על זוגיות, ולא על נישואין. ומהצד השני, גם בנות זוג נשואות לא נרשמות כשתי אמהות על סמך ההודעה על הלידה. בית המשפט העליון קבע שהצו מכונן את ההורות, ושלרישום האם השנייה צריך תעודה ציבורית, כמו צו הורות פסיקתי או צו אימוץ.
כן, עם תסקיר של עובד סוציאלי שיתייחס גם לסיבת האיחור. אם לא תימצא סיבה שמצדיקה את האיחור, לפי המתווה המדינה לא תוכל להסכים לצו. ומכיוון שעברו יותר מתשעה חודשים, המדינה גם לא תסכים שהצו יחול רטרואקטיבית.
לא בהכרח, אבל זה כבר תיק אחר. המתווה דורש זוגיות מההגשה ועד מתן הצו, ופרידה בחודשים שלפני ההגשה נבדקת בתסקיר. בפסיקה יש גם תיקים אחרי פרידה. למשל, בבית המשפט המחוזי בחיפה (עמ"ש 46465-01-22) ניתן ב-22.7.2022, בדעת רוב, צו הורות לבת זוג לשעבר של אם ביולוגית, אף שבנות הזוג נפרדו כארבעה חודשים לפני הלידה. בית המשפט העליון דחה ב-2.4.2023 את הבקשה לערער על ההכרעה הזו. התוצאה שם נקבעה לפי נסיבות אותו תיק.
ייתכן, בשלב מאוחר של ההליך המדורג לקבלת מעמד. לפי המתווה, כשההורה הביולוגי ישראלי והמבקש לא, אפשר לשקול הסכמה אחרי שעברה רוב תקופת ההליך המדורג. במצב ההפוך, רק בשנה האחרונה שלו.
כן. המתווה דורש להוכיח שתרומת הזרע אנונימית. עם תורם מוכר, המדינה לא תסכים לצו הורות פסיקתי לפי המתווה, וצריך לבנות את ההסדר אחרת. כאן כדאי לדבר לפני שמתחילים טיפולים.
המתווה מדבר על טופס שממלאים המבקשים, ואין בו דרישה לייצוג. כשיש משהו חריג, כמו מסמך חסר מלפני ההיריון, תורם מוכר, פרידה, איחור או בן זוג בלי מעמד, טעות בבקשה עולה בזמן.
כן. מה שאתם מספרים לי ומעבירים לי בקשר לטיפול בעניין שלכם חסוי לפי חוק לשכת עורכי הדין, וכללי האתיקה מחייבים אותי לשמור אותו בסוד.
העמוד מסביר את הדין באופן כללי ואינו מחליף שיחה על המקרה שלכם. כל מקרה תלוי בעובדות שלו: מתי נחתם המסמך, מתי נולד הילד, ואיפה נעשה ההליך הרפואי.